|
|
עמוד:190
והמלאכות' שהוא שימש אחד ממאורותיה הקדישה את עצמה להחייאתן . אשבי היה יהודי למחצה והחל את דרכו תוך אהדה לציונות ; אך הוא נחל אכזבה בביקוריו בבית הספר ' בצלאל . ' הוא הסתכסך במהרה עם הרשויות האזרחיות , שלא רצו — או אולי לא יכלו — לאשר את תכניות הבנייה והפיתוח שלו . אשבי לא בנה הרבה בבריטניה , אך הייתה לו 'גילדה' לעיצוב ולאומנות ; הוא כתב הרבה , ועיצב כלי כסף וריהוט . למרות שהמוניטין שלו באירופה הועב על ידי מקינטוש , הוא היה מוכר כתאורטיקן וכסנגור העיקרי של קבוצת 'האומנויות ומלאכות . ' קבוצת הבניינים החשובה ביותר שלו , ברחוב צ'יין ( Cheyne Row ) בצ'לסי _, על גדת הנהר , הייתה למעין מרכז אמנותי . המיזם של מקינטוש ( משנת ( 1916 סמוך לשם עדיין לא החל להיבנות , אך מפעל אחר זכה להצלחה רבה : אולם קרוסבי — ( Crosby Hall ) אולם מאמצע המאה החמש עשרה בעל גג עץ יפהפה , שהיה שייך פעם לסיר תומס מור , אך שימש בסוף המאה התשע עשרה כמסעדה זולה . הבניין פורק ב _, 1908 ושרידיו נשמרו במחסן . כתוצאה ממאמצי שכנוע של הביולוג והמתכנן פטרי ק גדס , השרידים הובאו לאוניברסיטת לונדון והאולם נבנה מחדש ברחוב צ'יין , לא רחוק מבנייניו של אשבי , בתקווה שהאתר שבו נהגתה 'אוטופיה' של תומס מור יהפוך לחלק מן העיירה של אוניברסיטת לונדון ( האוניברסיטה עדיין לא עברה אז לבלומסברי . ( מאוחר יותר העבירה האוניברסיטה את האתר על בנייניו ל'פדרציה של נשים אוניברסיטאיות , ' שמכרה אותו לפני שנים אחדות לבעל הון — והאולם הוא עתה חלק מן המבנה המחריד הנאו אליזבטני . זה היה אחד המפעלים המוצלחים ביותר של גדס . סטורס מזכיר דרך אגב את בואו של גדס לירושלים ב , 1918 כאילו התבקש על ידי הממשל הבריטי לשפר את התכנית העירונית מ . 1918 תכנית זאת הותוותה על ידי מהנדס העיר ויליאם מקלץ , ( Maclean ) כאשר אשבי סיפק תכנית משלימה לפיתוח הגנים ולשחזור החומות . כל המתכננים הסכימו שהפיתוח ייעשה בכיוונים דרום ומערב לעיר העתיקה , ואני מעריך שאשכי היה מעורב בתיקונים של גדס שנה לאחר מכן . לאמתו של דבר , גדס הגיע על פי הזמנתו של הקונגרס הציוני כדי לייעץ בדבר תכנון האוניברסיטה העברית . חיים וייצמן פגש אותו באמצעות ד"מ אדר , ( Eder ) פסיכולוג ועמית שלו במנצ'סטר . בקיץ של 1919 הסכים גדס לשמש כמתכנן של האוניברסיטה החדשה על הר הצופים שוייצמן העריך אותה כאבן הפינה של הבית הלאומי החדש . למרות שגדס לא היה ארכיטקט , חתנו דאז פרנק מירס ( Mears ) שימש לו כמעצב , וביניהם הפיקו תכנית של קמפוס שבמרכזו אולם בעל כיפה המוקף בשורת עמודים כפולה . דבר זה קסם לוייצמן . הספרייה היא למעשה רק חלק מן התכנית שנבנתה על ידי מירס בשיתוף עם ארכיטקט ירושלמי , חייקין . עם זאת , כאשר אריך מנדלסון הגיע וקיבל אחריות לתכנונו את הר הצופים ב , 1934 הוא קבל מרה שאינו רואה את ביצועה של תכנית כלשהי . סטורס הבין במהרה שיתקבל כס ף מועט בלבד , אם בכלל , ממקורות רשמיים לכל התכניות השאפתניות שהיו בעבודה . בעזרתו של אשבי הקים את 'החברה למען ירושלים , ' ו'הפך עצמו לשנורר , ' כלשונו , כדי להשיג כספים . החברה קיבלה על עצמה תפקידים שונים : להחיות את הקרמיקה הארמנית , לייבא מנפחי זכוכית מחברון , ולפתוח בתי מלאכה להחייאת אומנות האריגה המקומית . כל אלה היו למעשה מיזמים שוברי לב : אשבי קיווה
|
|