|
|
עמוד:182
האב שלה עמדה במבחן גם בצפיפות גדולה יותר מן המתוכנן , וגם כיום השכונה מוערכת כשכונה שיש לה איכות חיים וייחוד תכנוני . התאמת הכבישים לנתוני הנוף , צירי הגינה והעצים הישנים ששרדו מייחדים את השכונה . רחביה הייתה שכונה שנבנתה במידה רבה על פי הנחיות התכנון של קאופמן . קרבתה למרכז העיר ורמת ההכנסה של יושביה בעלי המקצועות החופשיים אפשרו בנייה ברמה ארכיטקטונית גבוהה . אולם קרבתה למרכז העיר הייתה בעוכריה לאחר תקופת המנדט . גם הזדקנות הדיירים וחוסר הניסיון בכל _pxn במחזור שכונות גרם להפיכת השכונה מאזור מגורים לאזור מסחרי עסקי , כאשר משרדים פולשים לחל ק מדירות המגורים . גם כאן נהרסו בתי דירות רבים בשנים האחרונות והוחלפו בבניינים גדולים יותר , או נבנו קומות נוספות על המבנים המקוריים . תחומי השכונה המקורית , רחביה א , היו רחוב קק"ל מצד אחד ורחוב רמב"ן מצד שני . העירייה התערבה בהרחבת רחוב רמב"ן , שהפך עם השנים לעורק חשוב לכניסת התחבורה העירונית והבין עירונית העירה . המשך השכונה תוכנן על ידי ק וצ'ינסקי והקר ילין , תוך התאמה לתכנית המקורית של קאופמן . ציר הגינה המרכזי לא נמשך בחלק זה של השכונה , ובמקום ציר הולכי רגל מופיעה שדרה מגוננת רחבה יחסית שמשני צדיה תחבורה ממונעת . אצל ריכרד קאופמן , שתכנן את רחביה ועוד חמש שכונות גנים בירושלים במחצית הראשונה של שנות העשרים , אפשר למצוא אלמנטים מזרחיים רק כאשר תכנן ברחביה בית כנסת ( שלא נבנה , ( שהאלמנט הדומיננטי ביותר בו הוא הכיפה . בבית אגיון , המשמש כיום בית ראש הממשלה , אשר תוכנן על ידי ריכרד קאופמן ברחוב בלפור פינת רחוב פרץ סמולנסקץ , ( 1938-1936 ) מוצנע אלמנט מזרחי — הפטיו , שבמקור הייתה בו גם ברכת דגים קטנה . אדריכלים יהודים , מבנים מודרניים ואלמנטים מזרחיים בתחומי רחביה וברחובות הסמוכים לה נבנו כמה מן הבניינים המעניינים ביותר מבחינה ארכיטקטונית . היה זה הריכוז הגדול ביותר בירושלים של אדריכלות התנועה המודרנית . קאופמן החל לתכנן בתים בשכונה בסוף שנות העשרים שהבולטים שבהם בית ארתור רופין ברחוב רמב"ן פינת אוסישקין שנהרס , בית אוסישקי ן , ( 1931 ) בית ברחוב אבן גבירול 16 המשמש כיום את יד הנדיב , בית ברחוב רשב"א פינת אלפסי , ( 1936-1932 ) בית גויטין באוסישקין , ( 1931-1930 ) 10 ושלב ב , ( 1937-1936 ) בית פומרנץ ברחוב אוסישקי ן , ( 1936—1932 ) 22 ובית אמב"ש ששילב מגורים ומסחר ברחוב קק"ל 33 פינת הרחובות אבן עזרא ואוסישקין ( שנות השלושים . ( לכל הבתים שתכנן קאופמן בשכונה נוספו קומות , כשחלק מן התוספות נעשו מתוך התחשבות בבניין וחלקן מתוך התעלמות מחשיבותו ההיסטורית ומייחודו האדריכלי . למרות שכמה מן הבניינים שלו נכללו ברשימת השימור לא שרד אפילו בניין אחד ללא שינויים . אלמנטים בולטים במיוחד הם הגגונים המצלים המיועדים למנוע חדירת גשם בחורף וקרני שמש בקיץ , ולאפשר חדירת קרני שמש בחורף . השימוש בעמוד או בקורות בטון בחלון פינתי או במרפסת פינתית בבית אבן מיועד להדגיש כי בית זה אינו בנוי קירות אבן נושאים אלא רק מצופה באבן . בבית אגיון , כיום בית ראש הממשלה , מופיע אלמנט עגול בפינה השואב השראה מאריך מנדלסון , שקאופמן היה בן מחזור שלו בבית ספר לאדריכלות בגרמניה . גגוני הבטון , שבירת הקוביה והדגש על אופקיות
|
|