|
|
עמוד:177
מצופה באבן בנוסח הכיפות בבתי המגורים בעיר העתיקה , גומחה עם קרמיקה ארמנית מצדה האחד של החצר ומצדה השני מגדל מתומן — כל אלה יצרו מבנה שהוא אחד משיאי האדריכלות הבריטית בארץ . בניינים ברחוב יפו בקרבת מגרש הרוסים בבניין הדואר המרכזי ברחוב יפו , המצטיין בפשטותו , הקשתות הן האלמנט המזרחי העיקרי . השימוש החריג באבן בזלת לקישוט מדגיש את האופי הציבורי של הבניין . בבית העירייה שתכנן הריסון ב _, 1930 הקישוט המצומצם בא לידי ביטוי בקשתות בכניסה לבנק , בכיפה הקטנה מעל אולם הישיבות ובסוגי הסיתות השונים . מימון הבנייה נעשה על ידי בנק ברקליס בתמורה לסניף הבנק ששוכן בחזית הבניין הפונה לחומת העיר העתיקה . הבניין הסמוך לעירייה , בניין חברת התנ"ך , נבנה באותה שנה _על פי תכניתו של _קליפורד הולידיי . בחלקו העליון מופיע אלמנט מחורר בצורת משולשים המורכבים מצינורות המאפשרים אוורור , אלמנט המופיע בתדירות בבתי העיר העתיקה . כנסיית סנט אנדרוס הכנסייה הסקוטית סנט אנדרוס והאכסניה לאורחים תוכננו על ידי קליפורד הולידיי . ( 1930-1927 ) מיקום המבנה ברכס מעל גיא בן הינום והשתלבותו בנוף מעידים על רגישות והתאמה לנתוני הנוף המיוחדים . פשטותו מתאימה לצניעות המאפיינת את הכנסיות האנגליקניות . שבירת המסה לגושים קטנים יותר , כיפה , חצי כיפה , מגדל , קשת , אריחי קרמיקה צבעוניים ואלמנט בולט , הם המאפיינים המזרחיים אשר הכתיבו את צורת הבניין . הזכוכית הצבעונית בכנסייה עוצבה בדגמים גאומטריים ברוח ה'ארט דקר . האדריכל בחר בסוג אבן המאפירה במהירות ( אבן בגוון צהוב , הסופגת אצות שמשנות את צבעה , ( כדי שהבניין יתכסה בפטינה בזמן קצר ויקבל אופי עתיק . רוב האלמנטים שבכנסיית סנט אנדרוס שבים ומופיעים בבניינים של שנות השישים המאוחרות בירושלים . למרות שדוגמה מוצלחת זו ואחרות יכלו לשמש כמקור השראה לאלה המעונינים בספיגת התפיסה והפרטים של אדריכלות בהשראת המזרח , העניין בכך התעורר רק לאחר מלחמת ששת הימים , עם המפגש המחודש עם העיר העתיקה ועם האדריכלות בערים הערביות ביהודה ושומרון . בניין המדפיס הממשלתי בניין המדפיס הממשלתי , אשר נבנה _על ידי אוסטין הריסון בשיתוף עם פוסטר טרנר ומחלקת העבודות הציבוריות של הממשל הבריטי ב , 1937 נבנה בסגנון מודרני , למרות מיקומו בקצה אגן העיר העתיקה . הבניין מזכיר ביתנים ביריד המזרח , כמו הארמון תוצרת _pxn של ריכרד קאופמן וביתן בריטניה של יוסף נויפלד ( שניהם _ב . ( 1934 אך מעל לכול , הבניין דומה לתחנת הכוח שתכנן אריך _מנדלסון לחברת החשמל בחיפה ב . 1923 המבנה לא הוקם בשל התנגדותו הנחרצת של הנציב העליון , שחש שגם מבנה תעשייתי בעיר נמל מיכאל לוין , עיר לבנה : אדריכלות הסגנון הבינלאומי בישראל , דיוקנה של תקופה , תל אביב , 1984 עמ' . 10 דוד קרויאנקר , אדריכלות בירושלים : הבנייה בתקופת המנדט הבריטי , ירושלים , 1989 עמ' . 140
|
|