|
|
עמוד:172
היסטוריציזם הקדמה קשה למצוא שם כולל אשר יגדיר באופן מלא את המורכבות של השאיבה מסגנונות העבר כמקור לגיבוש סגנון אדריכלות בירושלים . במונח היסטוריציזם אני מתייחס כא ן לגישות השונות אל העבר , בין המשך הבנייה כפי שהייתה מקובלת מזה דורות , שבדרך כלל מתייחסים אליה _כמסורתית , ( traditional ) לבין לקטנות , שהיא במידה רבה המשך של המאה הקודמת שלא הייתה מסוגלת להמציא סגנון חדש משל עצמה וחידושה היה בפתיחות שהראתה בשימוש בו זמני בסגנונות שונים על ידי אדריכלים שונים ואפילו על ידי אותו אדריכל בבניינים שונים . במונח היסטריציזם , כפי שמבין אותו היצ'קוק , הכוונה לשימוש חוזר בצורות מושאלות מסגנונות העבר , לרוב בצירופים חדשים פחות או יותר . המודרניזם , המבטל ודוחה את השימוש בכל סגנון שאול , הוא הניגוד הגמור של היסטוריציזם . היצ'קוק מצביע על כך שבין אם נקרא לאדריכלות זו היסטוריציזם בין אם סגנון מסורתי , רוב הבנייה לפני 1930 ברוב ארצות המערב ( דבר הנכון גם לגבי ירושלים ) נעשתה ברוח זו . למעשה אפשר להבחין בבנייה בעלת אוריינטציה לעבר עד מלחמת העולם השנייה . הרכיב המזרחי ממלא תפקיד חשוב מאוד באדריכלות ההיסטוריציסטית בירושלים . הגישה אל המזרח אינה אחידה , וגם בה אפשר להבחין בזרמים ובמגמות שונות . הגישה הראשונה למזרח — המזרח כהמשך מסורת — מתאפיינת בהמשך הבנייה הערבית הכפרית ללא מודעות של הבונים להיותם ממשיכי סגנון בעל ייחוד . הגישה השנייה — המזרח כחלק מן האקלקטיציזם — תואמת מגמה שרווחה במאה התשע עשרה והיו לה ממשכים גם במאה העשרים , כאשר בין הסגנונות שהאדריכלים שואבים מהם השראה ומילון צורות נכלל גם הסגנון המזרחי . הגישה השלישית למזרח — כאמצעי לגיבוש סגנון מקומי מובדלת מן הגישה הראשונה והשנייה בכך שהמודעות של האדריכל היא בחיפושיו אחר מהות ובשימוש ברכיבי האדריכלות המזרחית כאמצעי לגיבוש סגנון מקומי שיתאים לנוף , לאקלים ולהיסטוריה של המקום . הגישה הרביעית — המזרח באדריכלות המערב — מייצגת התמודדות של אדריכלים המזוהים כבעלי הכשרה ומילון צורות מערבי עם הצורך לשלב בבנייניהם מילון צורות או יחס לאור , לשמש , לכיווני אוויר ולנתוני נוף מקומיים . העניין במזרח נחלש מאוד בשני העשורים בין מלחמת העולם השנייה לבין מלחמת ששת הימים ב . 1967 לאחר מלחמת ששת הימים התעורר שוב העניין במזרח , עם המפגש המחודש עם האדריכלות הערבית והמונומנטים החשובים בעיר העתיקה בירושלים . מסתבר שיש חזרה מדעת או שלא מדעת למוטיבים ולפתרונות של שנות העשרים והשלושים . מסורת מזרחית ללא מודעות הבנייה בארץ בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים הייתה המשך של מסורת הבנייה של הכפר הערבי שהיה מקומי , אותנטי והושפע מעט מאוד , אם בכלל , . \ i 1 _H-hct \ tl \ and Twentieth Gm » nV \ . _Harniundswonh 1477 . 1 < /»>< ' ( 7 // ' ) pp . 53 I-. W . 626 n . I Henry-Russell Hilchcock , _/}/
|
|