|
|
עמוד:162
מוטי גולני : 'אין לנו סיכוי בירושלים אלא בחלוקתה' דבריו של פרופ' כץ הם מבחינתי השלמה חשובה ומבורכת , מן הזווית _הגאו היסטורית של התזה שניסיתי לפתח מזה זמן מה . אין לי אלא להדגיש כאן את עיקרי הדברים העולים מן המחקר על יחסיו המורכבים של הממסד הציוני לדורותיו , מהרצל עד בן גוריון , עם סוגיית ירושלים . חלוקת ירושלים הייתה מקובעת בתודעה הציונית כרעיון חיובי התומך באינטרס הציוני בעיר . דומה כי גישה זו שלטה בעשייה המדינית הציונית והישראלית עד : 1967 אך גם לאחר מלחמת 1967 לא חדלו הישראלים ( גם מן הימין ) מן הטרמינולוגיה של 'מזרח' ו'מערב' בירושלים . לשלושים ויותר שנות 'ירושלים המאוחדת' קדמו שלושים שנה ( 1967-1937 ) שבהן גובשה מדיניות ציונית שעיקרה : אין לישראל סיכוי לריבונות בירושלים אלא אם תהיה העיר מחולקת . לא הייתה זו מדיניות מאולצת פרי נסיבות מלחמת r 1948 חלוקת העיר לאחר מלחמת 1948 הייתה במידה רבה תוצאה של מדיניות ציונית שגובשה כבר בשנות השלושים . עשר שנים לפני שהציע האו"ם ( בנובמבר ( 1947 לבנאם את העיר , הציעו הבריטים ליהודים ולערבים חלוקה . _? w 7 z » 7 _~ 7 _x _7 'תכנית פיל' הבריטית , כמו תכנית האו"ם עשר שנים מאוחר יותר , ביקשה סידור מדיני נפרד לירושלים ולמקומות הקדושים בה . הסוכנות היהודית הגיבה בקיץ 1937 בתכנית משלה שעיקרה , בפרק הדן בשאלת ירושלים , חלוקת העיר בין מזרח בשליטה מנדטורית בריטית לבין מערב כבירתה של המדינה היהודית . הרעיון מאחורי תכנית זו היה מבוסס על העובדה שבמערב ירושלים שבה אין מקומות קדושים חיו אז , כמו היום , רוב היהודים תושבי ירושלים . דוד בן גוריון , חיים ויצמן , משה שרתוק ( שרת ) וחבריהם הניחו כי מערב ירושלים , עיר נטולת מקומות קדושים כאמור , תוכל להיות בירתה של המדינה היהודית בעתיד 'כמו לונדון לאנגלים . ' הם הניחו , ובצדק היסטורי ידוע , כי המקומות הקדושים מפרידים בין התנועה הציונית לבין ריבונות יהודית בירושלים . המנהיגים הללו הבחינו בין הסמל לבין המדיניות המעשית , ושאלו עצמם לא רק 'מה אנו רוצים לעשות ' ? אלא גם 'מה אנו יכולים לעשות ' ? בבחינת כיסופים לחוד , מעשים לחוד . הרצל ראה כבר בזמנו במקומות הקדושים בירושלים אבן נגף בדרך לריבונות יהודית בארץ ישראל . החרו החזיקו אחריו מנהיגים מרכזיים בתנועה הציונית , בהם חיים ויצמן ודוד בן גוריון . היו אלה פעילי המפלגה הרביזיוניסטית של ז'בוטינסקי בירושלים שהציעו כבר ב 1932 לחלק את העיר כדי לאפשר ליהודים לנהל את שבתותיהם ( רובן במערב העיר ) באופן אוטונומי . הסוכנות היהודית פיתחה את הרעיון , בהדגישה כי חפיפה חשובה קיימת ד"ר מוטי גולני — ראש החוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה . חקר וכתב על ירושלים מתקופת המנדט ועד שנות השישים . בין השאר פרסם את יציון בציונות ? המדיניות הציונית בשאלת ירושלים , / 1949-1937 ספרו יתהיה מלחמה בקיץ' עסק בתולדות מלחמת סיני . לאחרונה ראה אור ספרו 'מלחמות לא קורות מעצמן' על זכרון , כוח ובחירה . ו טענות אלה ואחרות אלה מבוססות על ספרי ציון בציונות , תל אביב 1992 ועל מאמרי 'כיסופים לחוד , מעשים לחוד , ' א' שפירא ( עורכת , ( עצמאות : 50 השנים הראשונות , ירושלים , 1998 עמי . 296-267
|
|