|
עמוד:161
רביעית , השיקול הביךלאומי היה בעל השפעה על כך שההנהלה הציונית ובראשה בן גוריון העדיפה למעשה את חלוקת העיר על פני שחרור העיר העתיקה , שכנראה היה אפשרי לקראת סוף המלחמה . השיקול של בן גוריון היה ששחרור כל העיר יסתיים בבינאום העיר ובאיבודה ; הוא העריך שהאו"ם לא יסכים שהעיר כולה תהיה בשלטונה של ישראל , אך יניח את ישראל לנפשה אם העיר תהיה מחולקת בין ישראל לבין מדינה ערבית . למעשה , _בךגוריון פעל לפי 'משפט שלמה' במהופך : דווקא חלוקת העיר תביא לכך שהבעלים האמתיים של העיר יקבלו לפחות את החלק המגיע להם . חמישית , ההנהגה הציונית ובעיקר בךגוריון הושפעו מן השיקול שהשותף שאתו תחלק מדינת ישראל את העיר יהיה הממלכה האשמית . המנהיג הציוני הגיע למסקנה בשלב מוקדם שאי אפשר יהיה להגיע לפשרה מדינית עם ערביי א ~ 7 _ץ-ישדאל ; לעומת זאת , קיים אינטרס משותף עם ההאשמים שגם הם ראו בתנועה הלאומית הפלשתינאית אויב קיומי . חלוקת ירושלים עם ממלכת ירדן הייתה גם הגיונית מאחר והממלכה ההאשמית ראתה ברבת עמון בעבר הירדן את המרכז התרבותי פוליטי שלה , לעומת התנועה הפלשתינאית שהייתה רואה בירושלים המזרחית את המרכז הכריזמטי שלה , גורם שהיה תורם לאי יציבות מרבית . לבסוף , הדומיננטיות של השיקול המדיני אצל הציונים מסבירה את נכונותם להתפשר ; זאת בניגוד לפלשתינאים שלא היו מוכנים להתפשר לאורך כל הדרך . התבססות היישוב ב'מדינה שבדרך' ובניית המוסדות המדיניים תרמו לדומיננטיות של השיקול המדיני , בניגוד לערביי ארץ ישראל שהיו מפותחים פחות מדינית הן מבחינה מוסדית והן מבחינה תודעתית . בהתנגשות זאת בין חברה מפותחת לבין חברה מסורתית , ידה של הציונות הייתה על העליונה והיא זכתה במדינה כאשר התנועה הלאומית הפלשתינאית הובסה וגם נשארה ללא מדינה . יסודות אלה גם מסבירים את הישגיה של הציונות בירושלים . לסיכום , חלוקת ירושלים ב 1948 חייבת להיבחן כתוצאה של המאבק המדיני לאומי בארץ ישראל וחלוקתה של מרבית הארץ בין התנועה הציונית לבין הממלכה ההאשמית . השיקולים הדתיים היו משניים לעומת השיקולים האינסטרומנטליים אשר הכתיבו את החלוקה . אי אפשר לראות בחלוקת העיר תוצאה של מאזן הכוחות הצבאי , אלא חלק מהאסטרטגיה הכוללת של היישוב ושל ההנהגה הציונית . ו -7 ( י י S . Sandier . The Stan ? < ' / / vra < 7 . The Landof _Isnu-l . London / WJ . pp . 6 . ; די _בךגוריון , יומן המלחמה : מלחמת העצמאות תש"ח-תש"ט _, ג , תל אביב , 19 x 2 עמ י . 722 שיפטן , אופציה ירדנית , עמי . 31
|
|