|
|
עמוד:160
שמואל סנדלר : תכניות החלוקה השונות לירושלים : שיקולים דתיים או מדיניים המחקר של פרופ' כץ מבסס בי ן השאר , בעזרת ניתוח היסטורי , את התזה שאכן מנהיגות היישוב או ההנהגה הציונית פעלו בצורה מודעת לחלוקתה של ירושלים בתקופה שבי ן תכנית החלוקה של הוועדה המלכותית לבי ן הצעת החלוקה של האו"ם . ( 1947-1937 ) בשעה שמחקרים אחרים חקרו את המדיניות הישראלית בזמן מלחמת השחרור גופה , או בשנה הראשונה לאחר הקמת המדינה , הרי שיוסי כץ עשה זאת לגבי העשור שקדם לכך . בהקשר זה ברצוני להוסיף כמה הארות והערות מנקודת מבט של איש מדעי המדינה . ראשית , למרות האופי הדתי של נושא ירושלים , המניעים המרכזיים של השחקנים הראשיים היו מדינתיים ואתנו לאומיים ולאו דווקא דתיים . כפי שאנו מכירים מקונפליקטים פוליטיים ולאומיים אחרים , הגורם המרכזי בקבלת החלטות הוא פוליטי או לאומי , ואילו הדת משמשת כמשתנה מתערב או כגורם נלווה . גם אצל ערביי ארץ ישראל בסו ף שנות העשרים , למרות הנופך הדתי שהיו למהומות , 1929 המוטיבציה האמתית הייתה פוליטית ולאומית . אפשר ללמוד גזרה שווה על אנתיפאדת , 2000 שנקראת על ידי הפלסטינים אנתיפאדת אלאקצא למרות שהרקע להתפרצות האלימות הוא למעשה פוליטי ולאומי . שנית , אפשר להבחין ברמה ההגדרתית בין שיקול מדינתי לבין שיקול אתני לאומי . בהחלטות הגדולות , השיקול שגבר אצל הציונים היה המדיני , או ליתר דיוק המדינתי . כאשר התחוללה התנגשות בין שיקולים מדינתיים לאתנו לאומיים ( היסטוריים ) כגון בנושא שאלת חלוקת הארץ , הן ב 1937 והן במלחמת השחרור , היה זה השיקול המדינתי שעיצב את האסטרטגיה . מיכאל בריצ'ר גילה במסגרת סדרת ראיונות שערך עם האליטה המדינית ביטחונית של אותה תקופה , שבמידה וההנהגה הציונית הייתה צריכה לבחור בין ירושלים כבירת ישראל לבין מדינה יהודית , הבחירה הייתה נופלת על המדינה , תוך קבלה של ירושלים בין לאומית . שלישית , גישתה של הציונות לחלוקת העיר הייתה בעיקרה אינסטרומנטלית . שיקולים כגון גורלם של 75 , 000 תושבים אשר מנו מעל לעשרה אחוזים של היישוב ומיקומה הגאו אסטרטגי של ירושלים השפיעו על מנהיגות היישוב להשתדל ולהגיע לשליטה לפחות בחלק המערבי של העיר . יתר על כן , בן גוריון הבין את החשיבות של שליטה בעיר לגבי יכולתה של התנועה הציונית להשפיע על התפוצות : ללא ירושלים דרישת הציונות לבכורה בעולם היהודי הייתה נפגמת . פרופ שמואל סנדלר , מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת _בר אילן , וראש הקתדרה על שס ליינר לדמוקרטיה ואזרחות . כתב ספר העוסק בין השאר גס בנושא העומד במרכז דיוני הכנס : The sum ? ''/ Israel . The Landof Israel 1 די שיפטן , אופציה ירדנית : הישוב היהודי ומדינת ישראל אל מול המשטר ההאשמי והתנועה הלאומית הפלסטינית , רמת אפעל , 1986 פרק ח ( להלן : שיפטן , אופציה ירדנית M . Brcchcr . Decisions in Israel ' s _Foreign Policy . London 1974 . chap . 2 2 . ( ( להל : _] בריצ'ר . החלטות 3 . ( י' פורת , ממהומות למרידות : התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית , 1939-1929 תל אביב , 1978 עמ' 4 . 23 בריצ'ר , החלטות , עמי . 15-14
|
|