|
|
עמוד:156
המערבית ; אך גם זאת לא לאורך זמן : במלחמת העצמאות נסוגה ישראל מהסכמתה לבנאם את ירושלים . ניתוח האסטרטגיה הישראלית בעניין ירושלים במלחמה זו מלמד על החזרה לתפיסה שבוטאה במפת הנהלת הסוכנות מ 11938 ריכוז המאמץ לשלוט במערב ירושלים ובפרוזדור המקשר אותה עם השפלה , וויתור למעשה על העיר העתיקה . לא במקרה קבעו הסכמי שביתת הנשק שנחתמו בין ישראל לבין ירדן ב 1949 כי מערב ירושלים וכן הר הצופים יימסרו לריבונותה של ישראל , ואילו מזרח ירושלים והעיר העתיקה יימסרו לריבונותה של הממלכה האשמית . מכאן שוב לא הייתה הדרך רחוקה לדחיית הצעת האו"ם המחודשת בסתיו 1949 לבנאם את ירושלים ולהכרזה בסוף אותה שנה כי 'ירושלים היא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל . ' סיכום בתקופת המנדט עמדה שאלת עתידה המדיני של ירושלים פעמיים בפני הכרעות גורליות במסגרות הבין לאומיות והציוניות . האחת הייתה בשנים 1938-1937 על רקע הצעת החלוקה של הוועדה המלכותית , והשנייה _ב 1947 על רקע מדיניות האו"ם לפתרון בעיית א _~ 7 _ץ-ישראל בדרך של חלוקה . ככלל , בעוד שהבריטים והאו"ם ביקשו כנציגי מדינות העולם להחזיק לצמיתות בריבונותם על ירושלים המאוחדת וסביבותיה , ההנהגה הציונית ביקשה לחלק את ירושלים באופן שמערב העיר יישאר בריבונות המדינה היהודית ואילו מזרח העיר , כולל העיר העתיקה והמקומות הקדושים ליהדות , יישארו בתחומי נאמנות בין לאומית — בין אם בריטית ( ב ( 1938 ובין אם מטעם האו"ם ( ב . ( 1947 העמדה הערבית דחתה כידוע כל תכנית לפתרון שאלת _ארץ ישראל שבה לא הייתה הכרה ב'כולה שלי . ' שמירת אחדותה של ירושלים בריבונות בריטית או מטעם האו"ם הייתה רכיב בסיסי בתכניות החלוקה הבריטיות ובתכנית החלוקה של האו"ם — הווי אומר , אי אפשר היה לדבר על תכנית חלוקה ופתרון בעיית אר - _^ ישדאל ללא הכללתו של רכיב זה . הוא ביטא את האינטרסים של הבריטים ושל האו"ם לצד הכרתם כי שמירת אחדותה של ירושלים בריבונותם היא תנאי הכרחי להבאה לקצו את הסכסוך היהודי ערבי המתמשך _3 ארץ- שראל . משני טעמים אלה לא יכלו הבריטים או האו"ם להיענות לדרישה הציונית לחלוקת העיר ולהכללת מערבה בריבונות המדינה היהודית . הציונים לא יכלו להשלים עם קריעתה של העיר כולה מתחומי המדינה היהודית , הן בשל חשיבותה הדמוגרפית פוליטית והדמוגרפית כלכלית של אוכלוסייתה והן בשל סמליותה ומקומה של העיר , אשר יותר משהייתה חשובה להנהגה הציונית הייתה מרכזית בתפיסת העולם היהודית . תמיכתו של העולם היהודי במהלכי ההנהגה הציונית הייתה חשובה ביותר להנהגה , במיוחד בשלהי שנות השלושים , כדי שתכנית חלוקה תאושר על ידי הקונגרס הציוני . הוויתור על מזרחה של העיר נבע מפרגמטיזם פוליטי , ממקומה של ירושלים בהיסטוריה הציונית ומהכרעה 24 שם , עמ' . 148-140 כן ראי : גולני , ציון בציונות ( לעיל , הערה , ( 11 עמ' ; 54-33 גולני , ימבינאום ירושלים' ( לעיל , הערה , ( 10 עמ' . 307-300
|
|