|
|
עמוד:152
מפעל מים אחד שהיה קיים בסנט סטפן והתבסס על מעיין במקום סיפק מים לכל ארבע הערים , כאשר יתר הערים בצד הקנדי והאמריקני כאחד קנו את המים מסנט סטפן . כך נחס ך הצורך בהקמת מפעלי מים משני צדי הגבול . באופן דומה סיפקה מילטאון שבניו ברונזווי ק את תצרוכת הגז של ארבע הערים . היה גם שיתוף פעולה הדוק בין ארבע הערים משני צדי הגבול בנושא כיבוי אש . בית החולים המרכזי בסנט סטפן שירת גם את שלוש הערים האחרות . ההוכחה היחידה לקיומו של גבול היו משרדי המכס וההגירה הממוקמים משני צדי הגשר המקשר בין הערים . ועדת ירושלים קיוותה כי יתפתח מודל דומה בעניין הספקת שירותים מרכזיים בין שתי העיריות בירושלים , וכך לא יהיה צורך בהקמת מערכות שירותים נפרדות ויימנעו הבעיות הטכניות הנובעות מיצירת מערכות שירותים חדשות לשתי הערים . הגבול שבין קונסטנץ שבגרמניה לבין קרויזלינגן שבשווייץ אשר חצה שטחים עירוניים , ובדומה לו הגבול שבין באזל שבשווייץ , שטטן לורך שבגרמניה וסנט לואיס שבצרפת , שימשו דוגמאות לקו גבול שבו קיים מעבר חופשי של אנשים וכלי תחבורה ממדינה למדינה וקשרי כלכלה הדוקים בין שתי הערים , מבלי לפגוע בגביית המכס ובחוקיות ישיבתה לאורך זמן של אוכלוסייה ממדינה אחת ( כמו פועלים ) בגבולות המדינה השנייה . תעודות מיוחדות שנשאו תושבי שתי הערים אפשרו להם מעבר חופשי , ובדיקת המכס בתחבורה הציבורית התבצעה תוך כדי נסיעת הרכבת העירונית מעיר אחת לשנייה . כך נוצר איחוד מסוים בחיים הכלכליים והתרבותיים ובתחבורה היום יומית משני הצדדים . ועדת ירושלים הציעה כי בדומה לערים הללו יגיעו המדינה היהודית ומדינת ירושלים המנדטורית להסכם שלפיו תושבי שתי הערים יוכלו לעבור בחופשיות ביניהן . רק אלה שיירצו להתיישב דרך קבע או לעבוד באופן קבוע יידרשו לאישור מיוחד , כפי שמקובל בין מדינות באירופה . כך תמשיך העיר להיות יחידה עצמאית , והחיים הנורמליים שלה יוכלו להימשך בעתיד כפי שהם מאורגנים בהווה . הוצע גם כי למרות שאפשר להקים נקודות ביקורת מכס בין שתי הערים שיפעלו באופן אפקטיבי כמו באירופה , שתי המדינות יגיעו להסכמים שלפיהם העיר כולה — האזור היהודי ואזור המנדט — תפעל כיחידה אחת למטרות מכס . למרות שלשתי הערים יהיו מערכות שיטור ומשפט נפרדות , הסכמי שיתוף פעולה ביניהן יקשו על עבריינים מצד אחד של הגבול לבצע עברות בצדו השני ולברוח חזרה לגבולות עירם . דוגמה להסכמים כאלה שימשו ההסכמים בין איטליה לבין הוותיקן . שנחאי שימשה דוגמה נוספת ש'ועדת ירושלים' השתמשה בה לגבי עיר המחולקת על ידי קווי גבול פוליטיים ליחידות אדמיניסטרטיביות , שבהן מערכות חוקים שונות . עיר זו הייתה מחולקת לשלושה אזורים אדמיניסטרטיביים , כשלכל אזור שלטון נפרד ועצמאי הפועל במסגרת חוקית : 'התיישבות החוץ' שנוהלה על ידי מועצה עירונית נבחרת שכללה נציגים זרים וסיניים ; 'ההתיישבות הצרפתית' שנוהלה על ידי הקונסול הכללי הצרפתי , ו'האזור הסיני' שנוהל על ידי ראש עיר סיני שמונה על ידי הממשלה הלאומית . שיתוף פעולה על ידי שלוש האדמיניסטרציות הביא להקמתם של שירותים משותפים בין שלושת החלקים , לחופש תנועה בין החלקים השונים ולתפקוד העיר כולה כיחידה עצמית ; כך נוצר מצב שבו הגבולות בין האזורים השונים היו בדרך כלל רק קווים על המפה .
|
|