|
|
עמוד:124
מול מנהיגים כמעט אלמונים , ( או את הממד האידאולוגי ( מאבק מזוין מול פרגמטיות ;( מכל מקום , אין כאן הכוונה לא אמצעית של ירושלים או של משפחותיה המובילות . ההיפוך בהדגשים , שנראה כללי למדי בספרות , מושפע ככל הנראה מן ההיסטוריוגרפיה הפלסטינית , הן לגופו של המאבק המזוין של אלקסאם ותהילתו והן מתוך רצון להינתק מן העבר של הנהגת משפחות האעיאן , אלה ששיתפו פעולה עם הבריטים . ניכר גם הרצון להינתק מחאג' אמין אלחוסייני , על כל הבעייתיות הפוליטית שבתורתו ובהתנהגותו , ומן השסע שבין המחנה החוסייני לבין זה הנשאשיבי של תקופת המנדט . אם נאמץ בהקשר של עז א דין אלקסאם את הנימוק של 'הליכה אל העם , ' כלומר של הרחבת הבסיס העממי של התנועה הלאומית , לא נוכל להסביר מדוע זה לא נעשה כל ארצי . תהליך זה יכול היה לקבל תנופה מבצעית בצפון בשל מיקומו המרוחק יחסית . נכון שגם בסביבת ירושלים והמרכז ( החוסייני בעיקר ) צמחו קבוצות מיליטנטיות ; אך כל אלה לא היו יותר מאשר מיעוט חלש . יחד עם זאת , בתחילת דרכו היה לעז _א דין אלקסאם קשר עם מוסדות שעמדו תחת פיקוח הממ"ע : כאמאם במסגד אלאסתקלאל בחיפה , ומאוחר יותר כמאד'ון ( רשם נישואין ) בכפרים בסביבה למשל . אולם לימים , הקשר עם חאג' אמין אלחוסייני נעשה דו ערכי יותר ויותר , ומכאן קיימות פרשנויות מנוגדות 1 הסניף החיפאי של השבאן , אגודת הצעירים המוסלמים , שבחרה בעז א דין אלקסאם כראש הסניף בחיפה , לאו דווקא היה ארגון של המג'לסיון . אם אכן התפתחה בינו לבין חאג' אמין אלחוסייני מחלוקת באשר למאבק האלים , כפי שמקובל לחשוב , אפשר רק להעלות השערות האם הייתה זאת טקטית בלבד או אסטרטגית . כמו בחלקים נרחבים אחרים של האימפריה העות'מאנית , קמו גם בפלסטין אגודות ומועדונים רבים תחת הכותרת ותחת הסמלים של ה'אסלאם ; ' דבר זה נכון בעיקר לגבי התחלת התקופה המנדטורית . אך אלה נשארו בדרך כלל אגודות מקומיות וקטנות . הראשונה שהפכה לכל ארצית הייתה אגודת השבאן , שנוסדה ב 1927 בקהיר , ולמרבית הפלא נראתה בשלבים הראשונים מתפשטת מהר יותר בערי פלסטין מאשר במצרים עילית . הוקמו סניפים בכל ערי הארץ ; אך חשוב לציין שהקונגרסים השנתיים לאו דווקא התקיימו בירושלים , מה שמצביע גם על השפעה חזקה של חוגי האופוזיציה . אגודת האח'ואן ( האחים המוסלמים ) הוקמה גם היא במצרים ( מקובל לציין את שנת , ( 1928 אבל לא הפכה בפלסטין למתחרה של השבאן כמו במצרים עצמה , אלא בסופו של דבר כמחליפתה . היו קשרים ומגעים עוד משנות השלושים ; אבל הסניף הראשון הוקם בירושלים רק ב , 1945 ולאחר מכן הוקמו סניפים בכל ערי פלסטין . המתיחות בין סניף ירושלים ( שנשלט על ידי החוסיינים ) לבין סניף יפו ( שהיה נאמן למרכז בקהיר ) היא פרק מרתק מבחינת החתך החברתי של החברים והאוהדים , אבל הוא נקטע עם פרוץ המלחמה . למרבית האירוניה , העמדות הנחרצות למען ערביי פלסטין ומאבקם תרמו רבות להתחזקותה של תנועת האח'ואן במצרים , במיוחד בימי המרד ב , 1936 ואלה מתפארים עד עצם היום הזה בתרומתם הפעילה למלחמת תש"ח . תולדות השבאן והאח'ואן מדגימות את יחסי הגומלין בין ירושלים כמקום המקודש השלישי בחשיבותו באסלאם לבין מצרים כמרכז רוחני . כידוע , אלאזהר שימשה מרכז של
|
|