|
|
עמוד:123
שזה חיזק את דואג' אמין לא מבחינה כספית בלבד ; אך ייתכן שהתפתחות זאת גם קנתה שקט יחסי בארץ עד לפרוץ המרד ב . 1936 אכן פריצת המרד הייתה עממית וספונטאנית , ולא פרי תכנון של חאג' אמין אלחוסייני . אפשר להתווכח על כישלונם של הבריטים , בכך שנתנו מלכתחילה חופש פעולה גדולה מדי לממ"ע ; אך כך או כך , תיקון מסוים של המעוות נעשה עם החזרת מידה של פיקוח ב . 1937 חאג' אמין עזב לחו"ל ( אני נשאר בהנחה שהבריטים לא היו ממש מעונינים לעצור אותו בחרם א שריף . ( הגו ף עצמו , מכל מקום , היה חיוני מבחינה מנהלית , ולא בוטל . אם בוחנים את תולדות הממ"ע מנקודת מבט פלסטינית ולאוו דווקא ישראלית או בריטית , ברור שהיא תרמה רבות להגברת התודעה המוסלמית הדתית : שופצו המסגדים בחרם א שריף , ומן הכספים שנאספו ברחבי העולם המוסלמי נבנה מלון פאלאס ( שמאכס ן היום את משרד התעשייה והמסחר . ( גם ניהול ענייני הווקף היה טוב ממה שאפשר היה להאמין _על פי השמועות וההשמצות מחוגי האופוזיציה . מלבד האינטרסים הפוליטיים , פעלו בהחלט גם שיקולים כלכליים . ייתכן שהופעלו יותר לחצים דווקא על בתי הדין השרעיים , אבל גם מערכת זאת שרדה את התקופה המנדטורית בלי שינויים מרחיקי לכת , ועברה למשטרים היורשים . המגביות של חאג' אמין אלחוסייני בחו"ל , קבורת מנהיגים מוסלמים אחדים בחרם א שריף וכינוס הקונגרס האסלאמי הכללי בירושלים , ( 1931 ) היו ציוני דרך בהגברת התודעה הכל מוסלמית לשאלת פלסטין , ותודעה זאת הוגברה עם המרד ולבסוף עם מלחמת . 1948 את כל זה אפיינתי כ'אסלאם במגננה , ' כלומר שימוש _לאומי פוליטי במוסדות האסלאם ובסמליו . לאחר 1948 היו ההאשמים והישראלים מודעים באותה מידה לרכיב החוסייני במורשת של הממ"ע , וניסו עד כמה שאפשר לרוקן את מוסדותיה מכל מטען מאיים או לנטרל אותה לגמרי . בכל זאת קמה לתחייה מועצה מוסלמית עליונה , ( 1967 ) אמנם כיזמה ספונטנית פלסטינית — בעיקר נכבדים ירושלמיים שלאחר מכן פעלו כמגן על הנכסים האסלאמיים . אין מדובר בגוף שירש סטטוטורית את סמכויות קודמו ; אך השם התקדימי , וחלק מהצהרותיה , מצביעים על חתירה לעבר . הקורא בהיסטוריוגרפיה הנוכחית , ובכתיבה בכלל , תוהה מדוע התחלפו ההדגשים . היום מתעלמים לרוב מן המרכזיות של הממ"ע , ולעומת זאת מבליטים את תולדותיו של עז א דין אלקסאם ושל יורשיו . צמחה עליו ספרות רבה — אקדמית , פוליטית ואף הגיוגרפית . אכן , מאבקו המזוין מוצג כאוטנטי יותר מאופי המנהיגות ששיקף חאג' אמין אלחוסייני . הוא ייצג לאו דווקא את דרג האליטות אלא את המעמדות הנחשלים — פלאחים מרוששים ומאוימים בגליל , פועלי יום , ותושבי פחונים בחיפה . מגוון של פרשנויות מדגיש את הממד המעמדי ( אליטה מול עם , ( הממד הגאוגרפי ( עיר מול כפר , מרכז מול פריפריה , האעיאן 4 הבריטים לא רצו להתערב בניהול העניינים הדתיים ; אך גם הצרפתים במנדט המקביל בסוריה ובלבנון , שגילו פחות בעיות מצפוניות בנקודה זאת , לא הצליחו לחדור לעצם ניהול ענייני הוקף והשיפוט השרעי , כפי שמלמד עיון בארכיונים המנדטוריים בנאנט ( צרפת 5 . ( קופפרשמידט , המועצה המוסלמית העליונה , פרק 6 . 10 דוד פרחי , 'המועצה המוסלמית במזרח ירושלים וביהודה ושומרון מאז מלחמת ששת הימים , ' המזרח החדש , כח , ( 1979 ) _עמ . 21-3
|
|