|
|
עמוד:109
האגודה ביפו , שהייתה בהשפעה קומוניסטית ; אולם ככל שהרחיבה את שורותיה נותרה האגודה מפוצלת בין הנהגות מקומיות , מפלגתיות ואידאולוגיות , והשפעתה הפוליטית הייתה שולית . הפיצול בין אגודות הפועלים קיבל משמעות רשמית עם הקמתה ב 1942 של 'התאחדות איגודי הפועלים הערביים' בחיפה ובנצרת , שהייתה בעלת צביון שמאלני מובהק ובלט בה חלקם הגדול יחסית של הנוצרים . מ 1943 ואילך הפך גוף זה לגרעין המפלגה הקומוניסטית הערבית , שנודעה בשם 'הליגה לשחרור לאומי . ' בין שתי האגודות התנהל מאבק רעיוני ופוליטי כאשר האגודה הוותיקה מייצגת גישה לאומית , בעוד האחרת מייצגת גישה שמאלנית מובהקת . הן התחרו על הוצאת עיתון , שלבסוף זכתה בו ה'התאחדות' והחל _מ 943 ו הוציאה לאור את העיתון 'אלאתחאד , ' וכן על ייצוג ציבור הפועלים באינטרנציונל הסוציאליסטי . מאבק זה הביא להיערכות מחודשת של אגודות הפועלים כשב 1945 הצטרפו סניפי 'אגודת הפועלים הערבית' בירושלים , יפו ועזה ל'התאחדות' והקימו ביחד את 'ועידת הפועלים , ' שזכה לייצוג רשמי באינטרנציונל . שתי האגודות ייצגו ביחד קרוב ל 10 , 000 פועלים חברים משלמי מסים וכמספר הזה אוהדים וחברים לא סדירים . בנוסף על שתי אגודות אלה התקיימה גם 'ברית פועלי ארץ ישראל' מיסודה של ההסתדרות הכללית העברית , שהיו מאורגנים בה אלפים בודדים של פועלים ערבים כחברים מלאים ובסך הכול כ 5 , 000 פועלים שקיבלו את שירותיה . סיכויי האגודה להתפתח לתנועה עממית גדולה או לכוח פוליטי חשוב נפגעו על ידי היגררותה שלא בטובתה למאבק המסורתי ברמת המנהיגות הירושלמית , איגופה משמאל על ידי איגודים בעלי צביון קומוניסטי ומשיכת חל ק מחבריה אליהם , וכן על ידי פעילות ההסתדרות הכללית העברית בסקטור העובדים הערבי . מלבד מחאות ותזכירים בעניינים לאומיים , התמקדו אגודות הפועלים בתביעות לשוויון שכר בין יהודים לערבים , לצמצום שעות העבודה , לביטוח בריאות הוגן יותר לעובדים ולפיצוי במקרה של פגיעה גופנית ; כל אלה לא זכו להיענות מצד הממשלה . לעומת זאת קיבלה הממשלה את העמדה הציונית שגרסה כי הפועל היהודי זכאי לשכר גבוה בשליש מהפועל הערבי משום שהיה רגיל לרמת חיים גבוהה יותר , ודבקה בה עד סיום המנדט . למרות שאגודת הפועלים הערבית התנגדה להתערבות הקומוניסטים בענייני הפועלים , היא הושפעה מהם ומניסיונם ביחסי עבודה ואיגודי עובדים . הרצון להרחיק את הקומוניסטים מפעילות האגודה נבע מכך שרבים מהפועלים והאוהדים של האגודה היו בעלי השקפת עולם מוסלמית מסורתית המנוגדת לאידיאולוגיה הקומוניסטית . ככל שהאגודה צברה כוח היא משכה אליה אישים משכבת הבורגנות העירונית , וכן עסקנים פוליטים שמיתנו את אופי פעילותה המקצועית ונקטו למעשה עמדה לאומית בדומה לחוגי המנהיגות הפוליטית המסורתית . על רקע זה יש להבין את שיתוף נציג 'אגודת הפועלים הערבית' בוועד הערבי העליו ן בהנהגתו של ג'מאל אלחוסייני לתקופה קצרה באביב , 1946 ואת השתתפות מזכירה הכללי 52 שם , עמ' ; 365-363 _סיקלי , חיפה , _עמ 53 . 134 , 125 שמעוני , ערבי ארץ ישראל , עמ' 54 . 69-67 סיקלי , חיפה , עמ' . 134 , 125
|
|