|
|
עמוד:108
ובתכניותיו ל'הצלת קרקעות' בבעלות ערבית ממכירה ליהודים . לאחר שפרש מ'הבנק הערבי' ב , 1933 הקים תלמי את 'הבנק לחקלאות' במטרה 'להציל את הפלאח מהריבית הקצוצה ומהניצול על ידי יהודים , ' באמצעות הלוואות לייצוב משקו בכל אזור שבו הרבו יהודים לרכוש קרקעות . 'הצלת הקרקעות' בפועל נעשתה על ידי 'קופת האומה , ' שנועדה במקורה לשמש כמוסד לגיוס כספים למימון פעולות הוועד הפועל הערבי , אך חדלה לפעול כעבור שנה מפעילותה , עם שיתוקו של 'הוועד הפועל הערבי' בשנת . 1934 לבנק היו 20 סניפים בכל רחבי הארץ , עבר הירדן ומצרים ומספר פקידיו הגיע בשנת 1945 ל . 214 מאז הקמת 'הבנק לחקלאות' ( _שב 1942 הפך ל'בנק האומה ( ' ניטש בינו לבין 'הבנק הערבי' מאבק אישי , כלכלי ופוליטי , שייצג במידה רבה את היריבות בין אלאסתקלאל לבין החוסיינים . יריבות זו התבטאה בין השאר בבחירות ללשכת המסחר בחיפה , שם נאבקו על השליטה בה שני גושים שהיו מזוהים עם כל אחד מהבנקים , ובמחלוקת על האסטרטגיה של 'הצלת הקרקעות . ' מחלוקת זו יוצגה מטעם החוסיינים על ידי מוסא אלעלמי ו'המפעל הקונסטרוקטיבי' שלו שמומן בתרומה מממשלת עיראק , ועל ידי 'קופת האומה' שקמה מחדש _ב 1943 ופעלה כחברה בת של 'בנק האומה . ' הוויכוח בעניין זה התנהל מעל דפי עיתונים שנשלטו על ידי כל אחד מהבנקים ' ) א דפאע' של 'הבנק הערבי , ' ו'אלחורייה' של ' בנק האומה . ( ' היריבות בין החוסיינים לבין אלאסתקלאל וגופי אופוזיציה אחרים השתקף היטב גם במחלוקת על הרכבת מנהיגות מוסמכת של ערביי פלסטין וייצוגה בליגה הערבית ( 1946-1944 ) וכן על משרדי התעמולה , שגם הם נוהלו על ידי מוסא אלעלמי בעזרת תרומה עיראקית ללא פיקוח ציבורי או מוסדי . ב 1945 עשתה המפלגה הערבית הפלסטינית ניסיון להשתלט על 'בנק האומה' באמצעות השגת רוב באספה השנתית של בעלי המניות שלו , אך ללא הצלחה . ' אגודת הפועלים הערבית הפלסטינית' הוקמה רשמית ב 1925 בהשראת החוסיינים כחלק ממאבקי הכוח הפוליטיים עם האופוזיציה , אך היא לא הותירה כל חותם עד סוף שנות העשרים . ב 1929 חודשה פעילות האגודה במטרה להיאבק בהשפעה השלילית של ההסתדרות הכללית העברית על העבודה הערבית והוקמו סניפים בחיפה , יפו וירושלים שהתחרו ביניהם על הבכורה . בדצמבר 1930 קיימה האגודה בחיפה כנס פועלים לאומי , שיגרה מחאות למזכיר הממשלה ונהגה לספק מדי חודש רשימות מובטלים לממשלה ; אך היא לא הצליחה להפוך לגו ף לאומי _כל ארצי , ופעילות האגודות השונות שבה ושקעה . ב 1935 חזרו אגודות הפועלים הערביות לפעולה בהנהגת סניפי חיפה ויפו שנשאו אופי לאומי מובהק והתחרו ביניהם ; אך במהלך המרד שבה פעילותן ונכנסה לתרדמה . ב , 1942 עם הגאות בביקוש לעבודה במחנות הצבא ובשירותי הממשלה , חודשה פעילות אגודת הפועלים הערבית בהשראה ובסיוע ממשלתי והוקמו עשרות רבות של סניפים בערים וכן בכפרים גדולים . נמשכה התחרות בין האגודה בחיפה , בעלת הגוון הלאומי ערבי לבין 50 באמצע שנות הארבעים היה 'בנק האומה' שווה בהיקף ההון והרווחים כמעט לאלה של מתחרהו , ' הבנק הערבי' — ושיץ , הערבים בארץ ישראל ( לעיל , הע' , ( 10 עמי 51 . 121 דיון מפורט בפולמוס וביריבות הפנימית בקשר לתכניות 'הצלת הקרקעות , ' התעמולה וכינון נציגות לאומית ערבית פלסטינית , ראו : אברהם סלע , 'שאלת ארץ ישראל במערכת הבין ערבית , ' 1948-1945 עבודה לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה , האוניברסיטה העברית בירושלים , , 1986 עמי ; 237-179 שמעוני , ערבי ארץ ישראל , עמ' . 359-352 , 330-318
|
|