|
|
עמוד:100
הטרור , דומה כי התחושה של ערב הכרעה בעניין הלאומי הביאה גם להתעוררות בחוגי האופוזיציה ולניסיון לשקם את 'החזית הערבית העליונה' ביפו , שנומק בצורך להתמודד עם 'הגברת ההתגרויות היהודיות . ' אם לשפוט על פי היענותו המלאה של הציבור הערבי למדיניות הוועד הערבי העליון להחרים את ועדת אונסקו"פ , הרי שהמופתי הצליח לאכוף את מרותו על הקהילה הפלסטינית באופן מוחלט וללא עוררין . אולם הצלחה זו הייתה קצרת ימים ולא העידה על התסיסה הגוברת בקרב חוגי האופוזיציה השונים נגד ההגמוניה של החוסיינים ואי שילובן של קבוצות פוליטיות אחרות במאמץ הלאומי , שהתבטאה במעשי רצח של מתנגדים פוליטיים . קבוצות האופוזיציה נחרדו מאפשרות פרוץ מעשי איבה בין יהודים לבין ערבים שיחזירו אותם לשנות הטרור של המרד הערבי ויביאו להשתלטות מלאה של אנשי המופתי על הציבור הערבי . רקע זה מסביר את הריחוק של תנועות ושל גופי אופוזיציה ממאמצי הארגון הלאומי לקראת סיום המנדט ובמהלך המלחמה . ריחוק זה בא לידי ביטוי בתרומות כספיות והשתתפות בארגון 'הוועדות הלאומיות' בערים ובמרכזי אוכלוסייה ערביים , וכן בחוסר עניין בגיוס צעירים למסגרות צבאיות בפיקוח הליגה הערבית . נסיבות אלה של פיצול פוליטי עמוק גם לנוכח האפשרות של הכרעה בשאלת _pxn הוסיפו על הקשיים של הוועד הערבי העליון במאמציו להכין את האוכלוסייה הערבית הפלסטינית לעימות כולל עם היישוב היהודי . מפלגות ותנועות פוליטיות כבר במחצית הראשונה של שנות העשרים החלה התארגנות של מפלגות וגופים פוליטיים בהנהגת אישים ממחנה האופוזיציה , שהיו מוכנים לשיתוף פעולה מעשי עם הממשלה ובחלקם אף זכו לתמיכה מוסרית ממנה ולסיוע כספי חשאי מהמוסדות הציוניים ( כמו ' אגודות הכפרים' או 'המפלגה הלאומית האסלאמית' שפעלה בחיפה מ 1921 בהנהגת חסן שכרי , בהשראה ובסיוע של ההנהלה הציונית . ( אלה ביקשו להחליש את סמכות הזרם הלאומי המיוצג על ידי החוסיינים . אלא שמפלגות וגופים אלה , שייצגו אינטרסים סקטוריאליים צרים — אישיים , משפחתיים , ומקומיים — נעדרו דפוסי ארגון , תמיכה ציבורית ומשאבים חומריים . הם סבלו מעל לכול מהיעדר לגיטימציה , לנוכח המגמה של הקצנת המאבק הפוליטי בממשלת המנדט וביישוב היהודי שעמדה במוקד התגבשותה של הקהילה הפוליטית הערבית הפלסטינית . בהיעדר הישגים פוליטיים משמעותיים מאז ( להלן : אלחות , אלקיאדאת ;( שמעוני לג' מאירסון , 27 באוגוסט , 1947 הארכיון הציוני המרכזי ( להלן : אצ"מ r « r _»^ , ( דוגמאות לביקורת על _אי ייצוגיותו של הוועד הערבי העליון , ראו אלשעב , 8 במאי , 3 ביוני ו 15 ביולי ; 1947 פלסטין , 15 ביולי ; 1947 תזכיר ממזכיר 'הליגה לשחרור לאומי , ' רושדי שאהין , לוועד הערבי בעליון , ב באוגוסט , 1947 אמ"י , חט' , 65 / 5 תיק 28 . 3258 חוזר של 'החזית הערבית' ביפו , 10 באוקטובר , 1947 אמ"י , חטי , 65 / 5 תיק 29 . 3604 ועדות אלה נועדו לשמש גרעין למנהל עצמי של האוכלוסייה הערבית ולהיות אחראיות לביטחון ולקיום השירותים החיוניים לנוכח סיומו הצפוי של המנדט .
|
|