|
|
עמוד:97
התבססות המרכז הפוליטי , הרי בצד הערבי נחשפה לעין חולשת המנהיגות הלאומית הערבית הפלסטינית . מידת הסמכות והאפקטיביות של פעילות מוסדות היישוב הופגנה בניהול תגובת היישוב המאורגן למרד הערבי ' ) הבלגה' ושיתוף פעולה עם הממשלה , ( בד בבד עם המשך פעולות ההתיישבות והביטחון וגיוס משאבים כספיים . היו אלה גם השנים המעצבות של גרעין הצבא היהודי לעתיד לבוא . יתר על כן , בשעה שהמרכז הפוליטי הפלסטיני נמצא בתהליך צנטריפטלי כשהוא מתפורר ונאלץ להמשי ך ולפעול מן הגולה , הייתה ההנהגה הציונית בתנועה _צנטריפוגלית , שהתבטאה בהעברת מרכז הכובד של מוסדות התנועה מן הגולה אל ארץ היעד . הגידול המרשים בכוחו של היישוב מבחינה דמוגרפית וכלכלית השתקף בין השאר בעליית כוחה של תנועת הפועלים שהייתה למנהיגה הבלתי מעורערת של התנועה הציונית , כשרוב חברי ההנהלה הציונית היו מבני היישוב ' . הפער שבין דפוסי הארגון הלאומי של היישוב היהודי לבין זה של ערביי פלסטי ן היה בעל חשיבות ראשונה במעלה לקראת סיום מלחמת העולם השנייה וחידוש המאבק המדיני והצבאי על הארץ . המאמצים לחידוש הפעילות הפוליטית בקרב הערבים הפלםטינים לקראת סיום המלחמה חשפו את החולשה והפיצול הפוליטי שלהם , שהחריפו על רקע מאבקי שליטה במוסדות פיננסיים שעסקו בהצלת קרקעות ערביות ממכירה ליהודים . מאבק זה התאפיין בתחרות גלויה על גיוס וארגון תומכים חדשים מקרב בני האינטליגנציה , רובם בני משפחות נכבדים שרצו לחזק את מעמדן הציבורי . מגמה זו השתלבה לכאורה בדרישה הגוברת של חוגי משכילים רדיקליים להשתלב בהנהגה הלאומית הפלסטינית על בסיס מצע רעיוני ולא משפחתי מקומי , ובראשם 'החזית הערבית , ' 'הליגה לשחרור לאומי' ו'ועידת הפועלים הערבים . ' הקמתו מחדש של הוועד הערבי העליון בשלהי 1945 תוך התבססות על נציגי אותן מפלגות שהרכיבו אותו ב 1936 התאפשרה רק לאחר התערבות נציגות רשמית מטעם 'הליגה של המדינות הערביות' ( להלן הליגה הערבית ) וקבלת תביעתם של החוסיינים לעמדת בכורה בהנהגה הערבית הפלסטינית הרשמית . הקמת הוועד הערבי העליון החדש בראשותו הזמנית של ג'מאל אלחוםייני , גיסו של המופתי — ובהיעדרו , מנהיג הסיעה החוסיינית — לא הפיגה את המתחים בין החוסיינים לבין יריביהם ולא פתרה את בעיות היסוד של פיצול ותת ייצוג שהותירו למעשה את משבר המנהיגות בעינו . הדבר בלט במיוחד על רקע מאמצי בריטניה לגייס את ממשלות ערב ואת ההנהגה הערבית הפלסטינית לפתרון דיפלומטי שיותיר את הארץ כיחידה מדינית אחת לא מחולקת . עד מהרה שב הוועד הערבי העליון ונקלע למשבר כתוצאה ממהלכיו של ג'מאל אלחוסייני שנועדו להעניק למפלגתו מעמד מכריע בוועד , כביכול בשם הצורך לשתף בו נציגי קבוצות חדשות , בהם אנשי 'הליגה לשחרור לאומי' ו'ועידת הפועלים הערבים . ' בסוף מרס 1946 הודיעו ראשי חמש המפלגות המתנגדות לחוסיינים כי אינן מכירות בוועד הערבי העליון , ושיגרו משלחת משלהן לכינוס מועצת הליגה הערבית בקהיר . זמן 21 משה ליסק ודן הורוביץ , מיישוב למדינה : יהודי _ארץ ישראל בתקופת המנדט כקהילה פוליטית , תל אביב , 1986 עמ' 22 . 64-62 שמעוני , ערבי ארץ ישראל , עמ' 1320-321 אמיל תומא , יומיאת שעב , _ת'לאת'ון עאמן עלא אלאתחאד , חיפה , 1974 עמ' 36-35 ( להלן : תומא , יומיאת שעב . ( 'החזית הערבית יפו , מצע היסוד והתקנון הפנימי 8 , ' במאי , 1945 ארכיון מדינת ישראל ( להלן : אמ"י , ( חט' , 65 / 5 תיק : 3921 ראו : תגובת המפלגה הערבית הפלסטינית על הקמת החזית , גילוי דעת ( ללא תאריך , ( שם , תיק . 3987
|
|