שלטון המנדט וסירבה לשיתוף פעולה רשמי אתו , לא נמנעו חבריה משיתוף פעולה מעשי עם הממשלה ומקבלת משרות פקידות בה . ההנהגה הערבית גילתה לכל היותר יכולת זמנית לגייס את הציבור שלה להתפרצויות אלימות ( כמו ב , 1929 , 1921 _, 1920 _ו _, ( 1933 שהיו קצרות , לא מאורגנות ובמרבית המקרים גם נעדרות שליטה של ההנהגה הפוליטית . כך היה במידה רבה גם גורל ההתארגנות הלאומית למלחמה ב . 1948 עד כמה היה קיומו של 'הוועד הפועל הערבי' מדולדל וחסר בסיס ציבורי התברר כשעבר מן העולם עם מותו ב 1934 של מוסא כאזם אלחוסייני , שעמד בראשו למן הקמתו . גסיסתו הממושכת וסופו של גוף זה שיקפו את קיומו של חלל מוסדי פורמלי והיעדר גוף מדיני מייצג של ערביי פלסטין . בניגוד למדינות החדשות האחרות באזור שבמהלך שנות העשרים קמו בהן , בפיקוח השלטון הזר , מוסדות ייצוגיים והשתתפות מוגבלת בשלטון , התנגדו מנהיגי הציבור הערבי הפלסטיני להקמת מוסדות כאלה משום שהדבר היה כרוך בהכרה במנדט הבריטי ובהצהרת בלפור שעמדה בבסיסו המשפטי הבין לאומי . המנהיגות הערבית הצליחה אמנם להכשיל את הבחירות למועצה המחוקקת ב _, 1923 אולם היה זה ניצחון פירוס ן התברר בדיעבד שהייתה זו הזדמנות חד פעמית _, גם אם רעיון הקמתה של מועצה מחוקקת לא ירד מן הפרק עד פרוץ המרד הערבי ב , 1936 במידה רבה משום שמאז 1928 היו אלה דווקא מנהיגי הציבור הערבי שדרשו את הקמתה . אולם מהומות , 1929 שנועדו כנראה לטרפד את הרעיון ביזמת אלחאג' אמין אלחוסייני , מרד 1936 ודחיית ' הספר הלבן' של 1939 על ידי 'הוועד הערבי העליון , ' סתמו את הגולל על הקמתם של מוסדות ייצוגיים ועל השתתפות הקהילה הערבית בהם ובממשלה . הפעילות הפוליטית במחנה הפלסטיני עמדה בסימן של מאבק כוח חריף על השליטה בשני גופים עיקריים : במועצה המוסלמית העליונה שהוקמה על ידי ממשלת המנדט ב 1922 כסמכות מנהלית כוללת לענייני המוסדות וחיי הדת המוסלמיים , וכן בעיריות . ' הוועד הפועל הערבי , ' ששימש כהנהגה המדינית של ערביי פלסטין , הגיע לשיא הצלחתו בהחרמת הבחירות למועצה המחוקקת ב ; 1923 לאחר מכן שקע בשגרה משמימה של מחאה מילולית בלא כל פעילות של ארגון , גיוס , או ביסוס מעמדו הציבורי . על מצבו של הוועד הפועל הערבי תעיד העובדה שלאחר מהומות 1929 לא היה ביכולתו לממן את נסיעת המשלחת הערבית ללונדון , וזו מומנה לבסוף בכספי המועצה המוסלמית העליונה ; הדבר השתקף גם בתביעת נשיאה , אלחאג' אמין אלחוסייני , לעמוד בראש המשלחת . אכן , שליטתה של המועצה המוסלמית העליונה ( להל ן הממ"ע ) בנכסי ההקדש ( וקף ) המוסלמיים והכנסותיהם , בבתי הדין השרעיים , במוסדות החינוך ובבתי יתומים וכן במינוי מאות פקידים וכלי קודש , העניקה לגוף זה עצמה פוליטית ללא מתחרים בקהילת ערביי פלסטין . ' מעמדה ויוקרתה של הממ"ע עשויים להסביר את היותה הזירה המרכזית של _/