מנהיגות ומוסדות פוליטיים ערביים־פלסטיניים בתקופת המנדט

עמוד:90

ואכן , אחד מסימני ההיכר של החברה הערבית הפלסטינית בתקופת המנדט היה הפער בין מוביליות חברתית כלכלית לבין מוביליות פוליטית . חרף הפוליטיזציה של חלקים ניכרים מן האוכלוסייה הערבית , במיוחד בערים , והשתתפותם של נציגי מעמד הביניים העירוני החדש ושל קבוצות מקצועיות בחיים הפוליטיים , נותרה ההנהגה הלאומית בידי שכבת הנכבדים המסורתית העירונית . מנהיגות זו ייצגה מערכת היררכית של פטרונות שירדה עד אחרון הכפריים חסרי הרכוש ובעלי החוב . אך מעמדה התערער עם השינויים במבנה החברתי והכלכלי , ובעיקר כתוצאה מהגירת עובדים אל העיר ומהתפתחות שוק העבודה השכירה בתעשייה , במסחר ובשירותים . אליטות , חברה ודפוסי ארגון פוליטיים דפוסי הארגון החברתי של ערביי פלסטין עוצבו באורח מסורתי על ידי קשרי המשפחה והשבט כבסיס עיקרי של הכוח הפוליטי שנכבדים ומנהיגי ציבור יכלו לגייס למאבקיהם המפלגתיים והאישיים . נוספה לאלה מערכת קשרי חסות בין הנכבדים העירוניים בעלי הקרקעות לבין האריסים והכפריים שחכרו קרקע חק לאית בבעלותם של הראשונים תמורת שותפות ביבול החקלאי , או שזכו לאשראי כספי לצורך מימון חקלאי בעוד שבעל הקרקע עצמו חי בעיר . הנכבדים העירונים פעלו לעתים קרובות כנציגיהם של כפרים או קבוצות של כפריים בפני השלטונות , בתוקף נגישותם ויכולת השתדלנות שלהם בפני הפקידות הבריטית . מקור חשוב אחר לעצמתם של מנהיגים פוליטיים היה מידת יכולתם לספק שירותים לתומכיהם בתוקף נגישותם למשרות ציבוריות , או לתגמל אותם על תמיכתם בסכסוכים מפלגתיים על השפעה במוסדות ציבור וארגונים פוליטיים . כך הפכה קבלת משרות ציבוריות על ידי משכילים שמקורם בכפר למדד של הצלחת בעלי ההשפעה באותם כפרים . השלטון המנדטורי חתר ליציבות ולמניעת זעזועים חברתיים ופוליטיים על ידי שימור המערכת הקיימת של יחסי הבעלות והייצור הכלכלי , ובכלל זה קשרי התלות בין בעלי הקרקע העירוניים לבין הפלאחים . מדיניות המנדט גרסה כי על תושבי _pKn לשאת בהוצאות הפיתוח והשירותים החברתיים , הכלכליים והחינוכיים . אמנם בעקבות מהומות 1929 עובדו תכניות לפיתוח האזורים החקלאיים , אך הן הניבו תוצאות דלות . במידה שהמדינה השקיעה ממקורותיה היא בפיתוח תשתיות ( כבישים , נמלים , מסילות ברזל , ( היה זה בשירות האינטרסים האסטרטגיים והכלכליים של המעצמה השלטת . בהיעדרו של מנגנון מוסדי חלופי של תיווך , חיזק שלטון המנדט את מעמד הנכבדים וראה בו ערובה ליציבות ובולם זעזועים בקרב החברה הכפרית ובקרב העירוניים בני המעמד התחתון . אולם עצמת קשרי החסות והמשפחה כמפתח למעמד וליוקרה פוליטית 9 סקירה מפורטת על סוגי התקשרות כין בעלי הקרקע לחוכרים המעבדים ראו אצל : Sara Graham-Brown , . Roger Owen ( ed . ) . Studies in the Economic ami Social Berkeley 1995 Bishani Doumani . Rediscovering Palestine : Merchants anil Peasants in Jabal Nablus , 1700-1900 . 10 Historyof Palestine in the Nineteenth cmd Twentieth Centuries , Oxford 1982 . pp . 113-125 'The Political Economy of Jabal Nablus

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא