|
|
עמוד:89
הביטחון עודדה צמיחה כלכלית , עיור , ונדידה גוברת מאזור ההר לשפלת החוף , תוך היווצרות מעמד גדל והולך של פועלים שכירים . רישומן של תמורות אלה בחברה הערבית היה בולט במרכזים העירוניים ובמיוחד בערי החוף , דבר שיצר דיכוטומיה גוברת בין האחרונות כמרכזי המסחר , האינטליגנציה , העיתונות ויחסי הגומלין הדוקים עם אוכלוסייה יהודית , לבין הערים הפנימיות כשכם , צפת וחברון שבהן נשתמרה המסורת החברתית והתרבותית תוך זרות , ואפילו עוינות , כלפי השפעות המודרניות המערבית . תקופת המנדט עמדה בסימן החרפת המצוקות של החברה הכפרית ושבריריותה , שנבעו בעיקרן מגידול באוכלוסייה ומהיווצרות עודף של עובדים חקלאיים , מן החלוקה המתמדת של הבעלות על הקרקע ליחידות עיבוד קטנות בשל חוקי הירושה , מנטל המס , מחובות בריבית גבוהה , ממדיניות המכסים הממשלתית ומתנודות מחירים של התוצרת החקלאית . על אלה נוספו מיעוט השקעות מצד בעלי הקרקע בשיפור שיטות העיבוד והייצור החקלאי , רכישת קרקעות על ידי המוסדות הציוניים והמדיניות של עבודה עברית . ההגירה לערים הגדולות לצורכי תעסוקה הביאה להופעתו של מעמד פועלים גדל והולך לקראת סיום המנדט , גם אם חלק נכבד ממנו המשיך להשתייך למגזר הכפרי . לאורך תקופת המנדט חלה עלייה ניכרת בהכנסה הממוצעת לנפש של האוכלוסייה הערבית עד לרמה הגבוהה ביותר בעולם הערבי , והוא הדין גם בהוצאה הממשלתית לנפש . השגשוג הכלכלי של שנות מלחמת העולם השנייה אפשר לרבים בקרב האוכלוסייה החקלאית להשתחרר מחובותיהם הכספיים . הנכסים הכספיים הערביים הוכפלו , והושקעו בתעשיית ההדרים המתפתחת ובמפעלי תעשייה זעירה . תהליך זה יצר שונות בתוך מעמד בעלי הקרקע ותחילת צמיחתו של מעמד בורגני . משגשוג זה נהנו בעיקר בני מעמד הביניים החדש , בעוד שהשפעתו היחסית על הרוב המכריע של איכרים זעירים או מחוסרי קרקע , בדווים והפרולטריון העירוני הייתה שולית . בד בבד גדל באורח משמעותי מעמד ביניים עירוני של בעלי מקצועות חופשיים , פקידים ואנשי עסקים , וקולם גבר והלך בשיח הלאומי הפלסטיני בכתבי עת , בעיתונים ובפרסומים אחרים . שתי קבוצות אלה היו משוחררות יחסית מחסותם של נכבדים בעלי קרקעות ובעלי הון הנגישים למוקדי עצמה שלטוניים . קבוצות הפועלים ומעמד הביניים העירוני אכן הצמיחו נציגויות פוליטיות לא תלויות במנהיגות הפוליטית הלאומית — מפלגת אלאסתקלאל , אגודות הפועלים ו'הליגה לשחרור לאומי , ' בהתאמה ; עם זאת הן לא הצליחו להפוך לתנועות בעלות השפעה במישור הארצי . Issa Khalaf . Politics in Palestine : Arab Factionalism and Social Disintegration . 1938-1948 , Albany 5 1991 . pp . 57-60 Joe ! S . Migdal ( ed . ) , Palestinian Society and Politics . Princeton 1980 , p . 20 6 ( להל : _] מגדל [ עורך , [ החברה הפלסטינית Palestinian Social Stratification : The Political Implications ' . Journal of Palestine 7 . ( Arab Nationalism in Palestine during the British Mandate' , Journal f " 8 S /<«/ 1 « . 73 ( 1977 ) . p . 408 Don Peretz . Ithaca 1979 Palestine Studies , 1 ( 1972 ) , pp . 37-63 : Ann Mosely Lesch . Arab Politics in Palestine . 1917-1939 . Adnan M . Abu-Ghazaleh .
|
|