|
|
עמוד:88
מעניינה של הממשלה בהגדלת הכנסותיה ממסים על עודפי הייצור החקלאי , ( מבניית דרכי תחבורה חדשות , ולקראת סוף המאה גם משילוב הארץ במערכת כבישים ומסילות ברזל . תמורות אלה , ובמיוחד התפתחות חיי המסחר בזיקה לכלכלה הבין לאומית , הביאו להתפתחות מהירה של ערי החוף וליצירת הזדמנויות תעסוקה חדשות בתחומי התעשייה והשירותים שמשכו זרם גובר של מהגרים מן החלקים הפנימיים של הארץ . כבר לפני גלי ההגירה היהודיים ניכרו בערי החוף גידול בהיקף ההשקעות הזרות ובפעילות הכלכלית המקומית , התפתחות מוסדות חינוך והשכלה וצמיחתו של מעמד ביניים משכיל שבו היה לנוצרים חלק נכבד אם לא מכריע . נוצרים וזרים מילאו תפקיד מרכזי גם בחיי המסחר . שכבת הבורגנות העירונית החדשה צמחה במידה רבה מתוך משפחות כפריות חזקות שהיגרו אל העיר והתבססו על רכוש קרקעי כפרי , מסחר ועמדות בולטות בפקידות הממשלתית והעירונית . כל אלה הדגישו את הסטת מרכז הכובד החברתי כלכלי פוליטי למרכזים העירוניים ובכך העמיקו את השסע העירוני הכפרי בין שתי קבוצות אוכלוסייה אלה שייצג פער _חברתי תרבותי לא פחות מזה הכלכלי : בין דת ומסורת לבין חילוניות , ומודרניות , בין פתיחות לבין הסתגרות , ובין דפוסי ארגון חברתיים פרימורדיאליים לבין דפוסים מודרניים לכאורה . למרות שמעמדו האוטונומי של סנג'ק ירושלים במחצית השנייה של המאה התשע עשרה סייע להתפתחותו למרכז פוליטי וחברתי ולמוקד הזדהות לכלל תושבי הארץ , האליטה הירושלמית הייתה חלשה מבחינה כלכלית ותלויה בממשל המרכזי . הדבר נבע מכך שאליטה זו נעדרה בעלות מסיבית על קרקעות חקלאיות וחסרה עורף כפרי , ובשונה משכם ומעכו לא התקיימו בה יחסי גומלין מאורגנים כין העיר לבין הכפרים הסובבים אותה . הדבר השתקף בחולשה של אגודות וולונטריות מקומיות בתחומי חינוך ורווחה , בניגוד לנפות הצפוניות שבהן קיימו אגודות מסוג זה פעילות נמרצת . המנהיגות הירושלמית הייתה תלויה בהקדשים דתיים ובפעולות צדקה של גופים בין לאומיים , דתיים בעיקרם . תוצאה אחרת של הפרדת סנגיק ירושלים הייתה העמקת העוינות בין המנהיגות של שכם לבין זו של ירושלים , ששורשיה נעוצים בעבר רחוק יותר . עוינות זו נותרה בעינה גם בתקופת המנדט כשמפלגת אלאסתקלאל הפן ערבית , בעלת המצע _האנטי ציוני והאנטי בריטי המיליטנטי וההרכב החברתי של משכילים עירוניים ובורגניים , קראה תגר על ההנהגה הירושלמית השמרנית . כינון שלטון המנדט הביא עמו תמורות מרחיקות לכת במערכת הכלכלית והחברתית , כתוצאה מהקמת פקידות ממשלתית מודרנית , מערכת תחבורה , מחנות צבא , שדות תעופה ונמלים . לאלה נוסף המפעל הציוני שהתאפיין בגלי הגירה , בייבוא הון וברכישת קרקעות , וכן בתנופת פיתוח כלכלי שהערבים נהנו ממנה באופן עקיף ושולי בלבד עקב ההתפתחות הנפרדת של שני המשקים , מגמה שהעמיקה בעקבות מהומות . 1929 העלייה ברמת Alexander Schiilch . Palestine in _Traiisfiinnanon . 1 X 56-1 X 82 . Washington , DC . 1993 3 4 יעקב מצר ועודד קפלן , משק יהודי ומשק ערבי _בארץ ישראל : תוצר , תעסוקה וצמיחה בתקופת המנדט , ירושלים , 1991 עמי . l / . / i Scikaly . Haija : Transformation of an Arab Society . / y / tS ' - / y . _Jy . ; 159—155 London 1 w . p . 117 ( להלן : סיקלי , חיפה . (
|
|