|
|
עמוד:70
לילה . כן נאסרו הריקודים בבתי מלון בתוך העיר העתיקה , וההיתר למכירת משקאות חריפים הוגבל לשעות היום בלבד . זמן קצר לאחר שנכנסו הבריטים לעיר , בעוד התותחים רועמים במרחק קצר מצפון , הזדרז מושל ירושלים סר רונלד סטורס , שהיה הדמות המובילה בארגונה מחדש של ירושלים מאז המלחמה ועד למחצית שנות העשרים , והזמין לעיר את המתכנן העירוני ומהנדס עיריית אלכסנדריה , הבריטי סר ויליאם מקליין , להכין תכנית אב לירושלים ולייעץ בכל הנוגע לשמירה על אופיה . זמן קצר לאחר בואו יזם את הפקודה שאסרה על הבנייה ללא אישור בכתב של המושל הצבאי . מאוחר יותר הוצאו הוראות שונות שמנעו בנייה שלא באבן בתוך העיר העתיקה ובעיר החדשה , פרט לרובעי מסחר קטנים או מחוץ לטווח ראייה מחומות העיר העתיקה . צו זה , ובעיקר החובה לבנות באבן , נראו לעתים באותה תקופה כמגבילים וכמייקרים את הבנייה שלא לצורך . אולם ההקפדה על תקנה זו , שלא שונתה גם במדינת ישראל , קבעה את חזותה החיצונית של העיר לדורות . ביוני 1918 פורסמה תכנית האב הראשונה של ירושלים , תכנית מקליין , ונקבע בה עקרון שימורה הארכיטקטוני של העיר העתיקה , שמירת השטח הפתוח ממזרח ומדרום לעיר והכוונת פיתוחה מערבה . בתקופת השלטון הצבאי הוקפאה הבנייה בירושלים הן כדי לשמור על המצב הקיים ( סטטוס קוו אנטה , ( _על פי כללי השלטון הצבאי , והן בשל היעדר אמצעים וכן מסגרת שתפקח על הבנייה . עם זאת , לא נרתעו הבריטים מלהכין תכניות נוספות לפיתוחה של העיר . ב 1919 ביקר בירושלים מתכנן הערים הנודע פרופ' פטריק גדס , שהוזמן על ידי ההנהלה הציונית כדי לתכנן את האוניברסיטה העברית על הר הצופים . השלטונות הבריטיים ניצלו את שהותו בעיר וביקשו ממנו להכין תכנית אב משלו לפיתוחה העתידי של ירושלים . גדס , שהכין מאוחר יותר גם את תכנית המתאר להתפתחותה של תל אביב , יעד בתכניתו מקום מרכזי לעיר העתיקה של ירושלים , שעתידה הייתה לשמש מוקד תרבותי עולמי . השטחים ממזרחה ומדרומה של העיר נועדו להיות חורשות וגנים נטועים , ואילו הפיתוח העתידי תוכנן ברחבות רבה תוך שמירה על שטחים פתוחים ושטחי ירק לרוב . תכניות מקליין וגדס היו רעיוניות בלבד ; אולם זמן קצר לאחר הקמת השלטון האזרחי 1 ) ליולי _pk _3 ( 1920 i _ _up _Vk הוכנה המערכת שאמורה הייתה לטפל בתכנון העיר ובפיקוח על בניינה . הבנייה בעיר הייתה אמורה להתבצע על ידי תושבי העיר עצמם ; אולם השלטון הבריטי הכין את הכלים להכוונת פעילות זו . בראשית פברואר 1921 פורסמה פקודת בניין הערים הראשונה לארץ ישראל , שהסמיכה את הנציב העליו ן להכריז על כל אזור או מחוז כעל אזור לבניין עיר בגבולות שייקבעו לצורך זה . הפקודה הטילה על הרשות העירונית להקים ועדה לבניין עיר שתפקידה יהיה להכין תכניות בינוי לעיר ולפקח על הבנייה . בספטמבר 1921 הוכרזה ירושלים כעיר הראשונה בארץ ישראל לצורך בניין ערים , וגבולותיה נקבעו הרחק מעבר לגבולות השטח הבנוי ואף רחוק מגבולותיה המוניציפליים . ירושלים של אותה עת השתרעה בשטח העיר העתיקה , וממנה נפרסה בעיקר לכיוון צפון מערב , בין צירי התנועה הראשיים — רחוב 17 סטורס , זכרונות ( לעיל , הערה , ( 3 עמי Geographyof Jerusalem : A Companion to the Atlasof Jerusalem _, Berlin and New York 1973 S . Shapiro . 'Planning of Jerusalem : The First Generation 1 y 17-l % 8 \ D . Amirun . cl ul . ( eds . _l . Urban 18 . 497
|
|