|
|
עמוד:66
רבות מהעיר עד לבריחתו מארץ ישראל ב ; 1937 אך מרכזי הכוח הערביים היו בחיפה וביפו , שהפכה להיות בתקופת השלטון הבריטי לעיר הערבית הגדולה בארץ , במקביל לתל אביב העברית . לעתים הפכה ירושלים למוקד לסכסוכים עדתיים , אך בפועל לא הייתה מרכז לאומי ליהודים או לערביי הארץ . אנשי הממשל הבריטי הם שראו לראשונה בירושלים את בירתה הבלתי מעורערת של ארץ ישראל . תרומתם לרעיון הייתה ראשונית ומשכה אליה פעילות מקומית , יהודית וערבית . תרומה זו לא הצטמצמה בקביעתה כעיר בירה , למרות שהיה בכך כדי לתרום רבות לפיתוחה של העיר , שכן נוספו לה על ידי כך מקורות תעסוקה חשובים שיכלו למשוך אליה תושבים . למרות שהשליטה הבריטית _בא _^ _ ישראל הייתה אמורה להיות ארעית , הרי שבכל הנוגע לירושלים ניסו הבריטים לבסס את אחיזתם בעיר גם באמצעים מדיניים . בכל תכניות החלוקה שנעשו בעבור ארץ ישראל משנות השלושים ואילך ניסתה בריטניה לשמר את שליטתה על העיר ירושלים ועל סביבתה ; כך בתכנית החלוקה של הוועדה המלכותית ( ועדת פיל ) מ , 1937 וכך בתכניות מאוחרות יותר . למרות שהדבר לא צלח בידה , הרי שלבסוף — בתכנית החלוקה של האו"ם , שבריטניה לא הייתה מעורבת בה באורח גלוי — הוכרזה ירושלים כעיר בשלטון האו"ם ולא ניתנה בידי היהודים או הערבים . בנייה ממשלתית בירושלים ודאגה לחיי היום יום בעיר קביעת ירושלים כמרכז השלטון הביאה להקמת מערכת מנהלית ענפה שדרשה מבנים , ציוד וכוח אדם . מרבית אנשי השלטון הבריטי התרכזו בירושלים , בעיקר באזור המושבה הגרמנית הוותיקה ובשכונת טלבייה שנבנתה בתקופה הנדונה . מבנים שלטוניים חדשים נוספו לעיר , ובראשם 'ארמון הנציב' שנבנה על גבעה בדרום העיר והפך לסמל השלטו ן הבריטי _pk _3 _w . _Vk היום , למעלה מחמישים שנה לאחר עזיבת הנציב העליון האחרון , המבנה עדיין מכונה בשם זה . בירושלים נבנו בית הדואר המרכזי _pxV _w _VK והמוזאון הארכאולוגי החשוב ביותר בארץ , 'מוזאון רוקפלר , ' בתרומת המיליונר האמריקני רוקפלר . בית הספר לשוטרים היה מבנה ממשלתי נוסף בירושלים . פרט למבנים אלה התאפיין השלטון הבריטי בפיזור משרדיו במבני ציבור ובמבנים פרטיים שונים בעיר . בשנות השלושים הוחל אמנם בתכנון ק ריית ממשל בירושלים ; אולם ההוצאות הממשלתיות שהיו כרוכות במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט ( 1939-1936 ) ביטלו תכנית זאת , למרות שהתכנונים נמשכו גם בתקופה מאוחרת יותר . הממשל הבריטי שכן בעיקר במבנים במגרש הרוסים שהותאמו לצורכי השלטון , וכן באכסניות שונות על הר ציון , בבית המלון המפואר 'מלון פאסט , ' ובמבני משרדים שנשכרו מתושבי העיר , בעיקר לאורך רחוב יוליאן ( רחוב דוד המלך דהיום . ( עוד שנים רבות לאחר שהבריטים עזבו את ירושלים נמשכה תופעה זו של פיזור משרדי הממשלה ברחבי העיר , והיא נמשכת עד היום למרות בנייתן של שתי קריות 12 די קרויאנקר , אדריכלות בירושלים : הבנייה בתקופת המנדט הבריטי , ירושלים , 1989 עמי 13 . 89-81 אי זוסמן ור' רייך , 'לתולדות מוזיאון רוקפלר כירושלים , ' א' שילר ( עורך , ( ספר זאב וילנאי , ב , ירושלים , 1987 עמ' . 92-83
|
|