|
|
עמוד:62
יגאל עילם פתיחה ב 1987 התקיים כנס שהוקדש לנושא 'ירושלים במדיניות הציונית . ' השאלה המרכזית שנשאלה באותו כנס הייתה : מה הייתה המדיניות הציונית ביחס לירושלים בתקופת המנדט ? אז התבררו כמה דברים מתמיהים , למשל שראשוני הציונים שעלו לארץ הדירו רגליהם מן העיר : אמנם באו אליה כתיירים , אך נמנעו בעקשנות מלקבוע בה את מרכזם . רוב מנהיגי הציונות והוגי הדעות שלה — מזלמן דוד ליבונטין ועד הרמן צבי שפירא , מהרצל ועד ויצמן , _מאחד העם ועד ברנר — לא חסכו ממנה שבט לשונם ושפכו מררתם על העיר ויושביה , אנשי היישוב הישן . וכמובן , מעל לכול ריחפה השאלה הגדולה כיצד זה הסכימה הציונות לוותר על תביעת הריבונות בירושלים בשתי תכניות החלוקה , זו של 1937 וזו של ? 1947 לזאת יש להוסיף את העובדה המתמיהה הבאה : בירושלים היה רוב יהודי כבר בסוף התקופה העות'מאנית ובמשך תקופת המנדט ; אף על פי כן , לאורך כל אותה תקופה נמנעה הציונות מלתבוע את ראשות העירייה ליהודים , ובמתכוון . מה היה בה בירושלים שהרתיע את הציונים ? ולעומת זאת , מה היה הקסם המיוחד שירושלים הילכה על הבריטים ? זכור הסיפור על לויד ג'ורג , ' ראש ממשלת בריטניה במלחמת העולם הראשונה , שביקש מן הגנרל אלנבי ביוני : 1917 'תן את ירושלים כמתנת חג המולד לעם הבריטי . ' אכן , הפעם נעסו ק בבריטים ובירושלים . פרופ יגאל עילם — היסטוריון . חיבר מספר ספרים בנושא היישוב היהודי בארץ ישראל , ביניהם ? הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה .
|
|