יהודים וערבים בתקופת המנדט הבריטי — מקומה של ירושלים

עמוד:32

תעשיית הבדים והביגוד — חודשים ספורים לפני הצהרת בלפור ( בריטים רבים ראו ביהודים את המרוויחים הגדולים מן המלחמה . 'חמסנים' אלה צוירו בקריקטורות בעיתון Punch כבעלי לסתות כחולות ואפים מעוקלים , הנוהגים במכוניות שעל לוחות הרישוי שלהם נכתב . yid ככלל , האנטישמיות הבריטית הייתה נפוצה , נוחה וקלה — לא היה צורך בהתנצלות כלשהי . היא פשתה בבתי הספר , במועדונים . בעסקים , בקרב אנשים גדולים וקטנים כאחד . כך , אפילו אותם בריטים שבאו לפלשתינה עם אהדה לציונות העדיפו עם הזמן את הערבים ; זאת , למרות שהיו בין הערבים — לפחות לפי אמות מידה בריטיות — אנשים פשוטים , אכזריים ולא צפויים . גם אופי אכזריותם היה ברברי — למשל , העדפתם את הסכין על פני הרובה . בעיה זאת הייתה חמורה כל כך עד שממשלת המנדט אסרה את ייצורם של חרבות , סכינים ופגיונות — או אפילו מכירה או נשיאה של פגיון _> אך למרות סלידתם ראו הבריטים בכל אלה סממני פרימיטיביות — ואכן הם חשבו את הערבים לפרימיטיביים , פראים אציליים או סתם פראים . ( לגבי הבריטים , לערבים הייתה זכות להיות מבחילים ; ליהודים לא הייתה זכות כזאת . היהודים והבריטים לא מצאו שפה משותפת . נעמי שפרד מספרת על הפסיכולוגיה של עושי שלום קולוניאליים אלה , מלאי החשיבות העצמית : צעירים שקראו דרור ליצריהם בגרסה הפלשתינית של המערב הפרוע , שעניינם בפוליטיקה היה מזערי עד כדי כך שלא ידעו מיהם השרים בממשלתם , לא היו מסוגלים להזדהות עם המניע האידאולוגי החזק של המתיישבים היהודים , וחשו דחייה כלפי סגנון החיים המתנזר שלהם . היא מצטטת כאן את דבריו של רוברט קינג קלארק , חיל ביחידה מיוחדת , שתחביביו היו מירוץ מכוניות ורדיפת שמלות : נימוסיהם של הערבים , סובלנותם , ההומור שלהם ואורח חייהם הלא מסודר קוסמים הרבה יותר מאשר הלהט , החריפות והמסירות המתבטאים באורח חייהם של היהודים — בין אם של מתיישבים בקיבוצים בין אם של חרדים בעיר . המנדט הבריטי היה על כן תפוח מורעל . לא היה כל בו פתרון פרט להעדפה מוחלטת לצד הערבי , במיוחד כאשר הדת החריפה והגדירה את הסכסוך שהיה לכאורה לאומי וחילוני גם לסכסוך דתי . דבר לא יכול היה להיות גרוע יותר . היסוד הדתי הוא שהפך את ירושלים למוקד הסכסוך ; שאם לא כן — למה דווקא ירושלים ? בירתם העתיקה של דוד ושלמה שכנה במרומי ההר , הגישה אליה הייתה קשה והתנועה בה בלתי אפשרית — דרכים 4 G . Alderman , Modern British Jewry , new ed ., Oxford 1998 , pp . 235-236 3 על תחושות ואפנות אנטישמיות , ראו jo Resolve the Jewish Question , London 1996 . pp . 157-158 G . Wheateroft . The Controversy ofZion , or How Zionism Tried 1 ראו גם דיונו כשני המסלולים העיקריים בכיוונים אלה : 6 N . Shepherd . _Ploughing Sand : British Ride in l ' alesiine . London 1999 . pp . 189-190 5 New York 1922 G . K . Chesterton . The New Jerusalem . London 1920 ; H . Belloc . The Jews . Boston & שם , עמ' . 196 , 203

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא