|
|
עמוד:31
לעם ללא — _px אך הם ידעו שמוטב לרכוש את הקרקע באמצעים חוקיים . פירוש הדבר היה לרוכשה , בין אם מבעליה הישירים בין אם מן השליטים העות'מאנים . על כל התעודות והקבלות . עם זאת , הרכישה הייתה כרוכה לעתים קרובות בנישול ובקץ השימושים מימים ימימה . הציונים רצו לגאול את הקרקע , לעבד אותה בעצמם , ובכך להושיע את עצמם מן הריקנות של הגלות וממה שהם ראו כעקרות של המסחר הלא יצרני . אך פירוש הדבר היה , או יכול היה להיות , נישול וגירוש של אלה שנהנו מימים ימימה מזכות עיבוד הקרקע ומפריח , לעתים גם ללא דמי חכירה . המנדט הבריטי בא מן החוץ . הממשל העות'מאני איבד את ריבונותו בשל בחירתו בצד הלא נכון במלחמת העולם הראשונה . למעשה , המנצחות — בריטניה וצרפת — חילקו ביניהן בלא רצון את מה שאנו מכירים כיום כמזרח התיכון . הצרפתים קיבלו את סוריה -,הבריטים את מסופוטמיה ( ארם נהריים ) ואת פלשתינה . עניינה העיקרי של בריטניה היה באבטחת תעלת סואץ והדרך הקצרה להודו . אך לכל דבר יש מחיר : קבלת השלטון על מדינות האזור כללה קבלת אחריות לחוק ולסדר , וכן גם לפיתוחן . מבחינה זאת , פלשתינה הציבה קשיים מיוחדים , כפי שכבר ראינו , והמנהיגות הערבית התנגדה בתוקף למנדט , לפחות בשל כך שכתב המנדט שאושר _על ידי מועצת חבר הלאומים כלל את הצהרת בלפור . כמו כן , המודרניזציה שירתה את היהודים יותר מאשר את הערבים . הבריטים לא יכלו להסכים ביניהם באשר לדרך הנאותה לטפל בהתנגדות . מצד אחד , בהיותם במלחמה , הם חשבו שראוי להגיע להסכם עם מה שנתפס אצלם כיהדות הבין לאומית העשירה ובעלת ההשפעה ולקבל את תמיכתה ; מכאן נבעה הצהרת בלפור . מצד שני , הבריטים היו בעלי דעות קדומות עתיקות יומין נגד היהודים — במידת מה דווקא בשל עושרם . בעלי יומרות לייחוס קדום בזים תמיד ל'כסף חדש . ' היהודים הבריטים למדו עד מהרה להסתגל לדעות קדומות אלה ו האמרה הייתה שהיהודים מתדמים לאנשים שהם גרים בקרבם , ואפילו יותר מכך . אך כמובן שהיהודים שהבריטים נתקלו בהם במזרח התיכון לא סיגלו עצמם מעולם להעדפותיהם של הבריטים . הם באו ממזרח אירופה , בעיקר מפולניה ומרוסיה , ומאזורים מפגרים כגון הבלקן . אחדים מהם היו אפילו בעלי דעות וגינונים מרקסיסטיים מהפכניים . לא זאת בלבד שהיה קשה לבריטים לחבבם , הם גם לא עשו כל מאמץ להתחבב על הללו . ההפך הוא הנכון : הם היו בעלי מענה לשון חריף , הפגינו התנגדות , התגרו ואפילו בזו לשליטיהם . הם גם עקפו את הרשויות המקומיות ופנו לתמיכה אל בני דתם שתפסו עמדות מפתח בבריטניה ובמדינות אחרות . המצב הסתבך עוד יותר עם התחדשות האנטישמיות הבריטית במשך המלחמה ולאחריה . הסבר אחד לכך הוא שהיהודים הבריטים זכו להצלחה עסקית רבה מדי בשנים אלה . עיסוק אחד של היהודים היה תעשיית הביגוד , שהוא תחום המהווה הזמנה תמידית למאבק בין הון לבין עבודה . לא במקרה פרצו פרעות אנטי יהודיות בעיר לידס דווקא — הבירה של 1 היסטוריונים ערבים רואים את הארץ של אותם ימים כ'מאוכלסת בצפיפות יחסית , בעלת חברה משגשגת המבוססת על החקלאות . ' ראו : 2 Boulder . CO 1997 . p . 67 S . K . Farsoun with C . E . Zacharia . Palestine and the Palestinians . בין מנהיגי ההתנגדות הערבית למנדט היו גם נוצרים . על קונגרסים אסלאמיים נוצריים באותן שנים , ראו : . ma et le politique , [ Paris ] 2000 , p . 233 F . Mardam-Bey & E . Sanbar . Jerusalem : Le 1
|
|