|
|
עמוד:23
לקבל את המלצות הוועדה האנגלו אמריקנית , והמאבק היהודי נגדם התחזק . בירושלים פוצץ האצ"ל ב 23 ביולי 1946 את 'מלון המלך דוד' — מקום המושב של המזכירות הראשית הבריטית ומרכז השלטון הצבאי הבריטי . הפיצוץ גרם לכ 100 הרוגים בני שלושת הדתות בארץ , וזעזע את היישוב היהודי בארץ ואת העולם כולו . המצב החמור שהתעורר כתוצאה מכך הביא ב 5 באוגוסט 1946 לפירוק תנועת המרי העברי . האצ"ל והלח"י המשיכו בפעולות התקפה על הכוחות הבריטיים . במרוצת תקופת המאבק עלתה הצעה נוספת באשר לעתידה של ירושלים במסגרת פתרו ן מדיני לבעיה הארץ ישראלית ; זאת במסגרת תכנית מוריסון גריידי , התכנית המשותפת _הבריטית אמריקנית , שהעלתה מחדש ב 1946 את האפשרות לחלוקה מסוימת של הארץ . אז דובר שוב על הקניית מעמד מיוחד לעיר ירושלים ולאזור שסביב לה . _ב 1947 התעצם המאבק היהודי הבריטי . _ב 1 בינואר 1947 נידון למות איש האצ"ל דב גרונר _על ידי בית הדין הצבאי הבריטי בירושלים . בעקבות זאת נחטפו על-ידי האצ"ל שני אישים בריטים — בירושלים מייג'ור קולינס ובתל אביב השופט וינדהאם — כבני ערובה לדב גרונר . חמישה ימים אחרי חטיפת מייג'ור קולינס והשופט וינדהאם פרסמה ממשלת בריטניה הודעה שבגלל המאורעות האחרונים _px _3 הוחלט שהנשים והילדים הבריטים ונתינים בריטים אחרים שנוכחותם כארץ אינה חיונית יפונו מארץ ישראל , במבצע שנקרא על-ידי הבריטים מבצע 'פולי' . ( Polly ) ואמנם . תוך זמן קצר פונו מהארץ _כ 1 _, 500 נפש . הם הועברו ברכבת למצרים ומשם באנייה לאנגליה . נוסף לפינוי הנשים והילדים החל הצבא בבניית 'אזורי ביטחון' בשלוש הערים הגדולות . בירושלים הוקמו ארבעה אזורים כאלה , ופני העיר השתנו באורח ניכר . כל אזור ביטחון הוקף בגדר תיל והכניסה אליו הייתה אפשרית רק לאחר הצגת תעודת זהות . לעתים קרובות ערכו השוטרים חיפוש על גופו של האזרח שרצה להיכנס לחלק המגודר . אזורי הביטחון ( או ה'בווינגרדים' כפי שכונו בפי העם ) הפכו חיש מהר ל'מחנות מעצר' בעבור השוטרים והחיילים הבריטים , אשר נצטוו שלא לצאת מהם אלא בתפקיד . הבריטים הפסיקו לבקר בבתי השעשועים ( שהיו כולם מחוץ לאזורי הביטחון , ( והמגע עם האוכלוסייה האזרחית הצטמצם ביותר . הערה , ( 20 עמי ; 1237-1207 וראו גם : גולני _, 'הנהגת היישוב' ( לעיל , הערה , ( 64 עמ' ; 22-21 המלצות ועדת החקירה האנגלית-אמריקנית , אפריל 1946 ( מסמך פרלמנטרי ( 6808 ( מתורגם לעברית ) ראו : יוסף , השלטון הבריטי ( לעיל , הערה , ( 1 עמ' . 298-296 89 על פיצוץ מלון המלך דוד נכתב הרבה ולא ניכנס כאן לכל הנושא הזה . פירוט על המבצע עצמו ראו : לפידות , בלהב המרד ( לעיל , הערה , ( 75 עמ' . 184-182 ראו שם גם על התגובה הבריטית במיוחד זו שהתבטאה בכרוז האנטישמי הנודע של גנרל בארקר מפקד הצבא הבריטי . ראו גם : מ' בגין , המרד : זיכרונותיו של מפקד הארגון הצבאי הלאומי _בארץ ישראל , תל אביב תשל"ד , עמ' . 316-294 90 על תכנית מוריסוךגריידי — שהציעה הקמת מדינה פדרטיבית עם שלטון מרכזי בריטי וחלוקה לארבעה אזורים עצמאיים חלקית : ( 1 ) אזור יהודי , ( 2 ) אזור ערבי , ( 3 ) אזור מחוז ירושלים שיכלול את ירושלים , בית לחם והסביבה , ( 4 ) אזור הנגב בשליטה בריטית — ראו : סלוצקי , ספר תולדות הההגנה , ג , ב , עמ' ; 830-828 על המלצות ועדת החקירה _האנגלו אמריקנית , תגובת שר החוץ הבריטי בווין לה ותכנית מוריסוךגריידי , ראו : דוחן , המאבק ( לעיל , הערה , ( 82 עמי ; 323-307 וראו גם גולני , 'הנהגת היישוב , ' עמי . 23-22 91 לפידות , בלהב המרד ( לעיל , הערה , ( 75 עמי , 237 וראו שם מפה של אזורי הביטחון הבריטים ומקומות
|
|