|
|
עמוד:7
חדשה שלא הייתה קיימת על פי החוק העות'מאני , שקיבלה סמכויות לקידום התפתחות הערים והאזורים הבנויים . כן פורסמו הודעות שהכריזו על אזורים שונים בארץ כעל אזורים לבניין ערים . בספטמבר 1921 הוצאה פקודה מפורטת לירושלים שהגדירה את העיר כאזור לתכנון עירוני , וכן קבעה את גבולות תכנון העיר ואת ההגבלות החלות על בנייה בגבולות אלה . פרסום הפקודה אפשר תכנון מפורט , והוא שהניח את הבסיס החוקי לאישור בניית השכונות הרבות שהחלו לצוץ בעיר . שטח השליטה המוניציפלי שנקבע אז לירושלים הגיע ל 3 ו קמ"ר לערך . אולם שלטונות העיר לא הסתפקו בשטח זה . הם ראו לפניהם אפשרות לפיתוח עתידי של ירושלים , במרחב שמסביבה , ודרשו שאזור התכנון העירוני של העיר יתפשט גם לשטחים שמעבר לגבולותיה המוניציפליים " . הבריטים תרמו רבות לירושלים בהקמת המרכז השלטוני של הארץ כולה בעיר זו . עם בואו של הרברט סמואל הוקם בירושלים מוסד הנציבות . בשנים 1927-1920 שכן הנציב העליון בבניין על שם אוגוסטה ויקטוריה שעל הר הצופים , שהוקם בשלהי השלטון הטורקי על ידי הגרמנים . במלחמת העולם הראשונה הפכוהו הטורקים לבניין המטה הצבאי הראשי שלהם . אחרי הכיבוש הבריטי שימש הבניין בתחילה מטה ראשי של הקורפוס ה , 20 ואחר כך מגורים רשמיים ובניין משרדים של האדמיניסטרטור הראשי הבריטי . בנוסף על מגורי הנציב העליון שכנו בבניין גם משרדי המזכירות הראשית , משרד התובע הכללי והגזברות . אך מכיוון שלא היה נוח שמשרדים חיוניים אלה יהיו רחוקים מן העיר , הם הועברו ב 1924 לבניין אכסניית סנט פאול הגרמנית מול שער שכם , אשר עד לאותה תקופה שימשה את משרדי מושל העיר . ( רק בסוף שנות השלושים עברה המזכירות הראשית מאכסניה זו למלון המלך דוד . ( לאחר רעידת האדמה של שנת 1927 הועבר זמנית מושב הנציב למבנה הנודע בשם 'מחניים . ' רק בשנות השלושים עבר למזרח תלפיות ( ארמון הנציב , ( שבו שוכן כיום מטה משקיפי האו"ם . רוב מחלקות השלטון האחרות של הממשל הבריטי מוקמו גם הן בירושלים : מנהל המחוז ; המערכת המשפטית ( ייעוץ משפטי ותביעה כללית ;( מחלקות החינוך והבריאות ; מחלקת הפיתוח ( חקלאות , ייעור ושירות וטרינרי ;( ביטחון הפנים ( משטרה ובתי סוהר ;( שירותי אינפורמציה וצנזורה ; גזברות ; מחלקת הכנסות המדינה ( מס הכנסה ומכס ;( מחלקת 10 הפקודה פורסמה בעיתון הרשמי של ממשלת _px ישראל ביום 12 בספטמבר . 1921 11 ראו בנדון גי ביגר , מושבת כתר או בית לאומי . י השפעות השלטון הבריטי על _pk _w , _Vk ר , 1930-191 ירושלים תשמ"ג , _עמ ; 155 הנ"ל , תיכנון עירוני ואכיפת חוקי בנייה , ירושלים תשמ"א , עמ' ; 8 הנ"ל , ' תרומת השלטון הבריטי' ( לעיל , הערה , ( 9 עמ' ; 186 ר' קרק ומ' אורן נורדהיים , ירושלים וסביבותיה : רבעים , שכונות וכפרים , 1948-1800 ירושלים , 1995 עמ' . 178 שם מצוינים שלושה גבולות : מוניציפלי — שצומצם אחרי ; 1924 מנהלי — לצורכי מיסוי , רישיונות וכדומה ; וגבול תכנון ובנייה , ראו מפה 9 שם . פירוט נוסף בנושא זה ראו בן אריה , 'שימורה ותכנתה' ( לעיל , הערה , ( 5 עמ' . 485-483 12 לאחר הכיבוש הבריטי החרימו הבריטים בהתאם לתקנות לשעת מלחמה מבנים גרמניים שנחשבו לרכוש אויב . כך הוחרם מבנה בית החולים אוגוסטה ויקטוריה , בתי המושבה הגרמנית ומבנים נוספים שהיו בבעלות גרמנית . רכוש הכנסייה הגרמנית הקתולית לא הוחרם בשל היחסים עם הוותיקן . ראו בנידון : קרק _ואורן נורדהיים , ירושלים וסביבותיה , עמ' . 167 13 על המבנה 'מחניים' בתקופה העות'מאנית ראו : י' בן אריה , עיר בראי תקופה , כרך ב : ירושלים החדשה בראשיתה , ירושלים , 1979 עמ' ; 356-354 במפורט על התקופה הבריטית , ראו מ' פירסטון , 'בית מחניים , ' תולדות המתחם , 1995-1885 ירושלים [ חש"ד . [
|
|