|
|
עמוד:238
מערבי של הגבעה המערבית ; נמצא בהן , שתוואי החומה הראשונה מימי בית חשמונאי תואם למעשה את תוואי ביצורי העיר בשלהי תקופת הבית הראשון . אם אכן נכונה הנחתנו שלעיל , לפיה ירושלים של ימי בית חשמונאי מהווה אספקלריה נאמנה של העיר בימי מלכי בית דוד , הרי נוכל ללמוד מן העיר החשמונאית גם על השתרעותה ואופיה של העיר של ימי הבית הראשון ועל מיקומם של המבנים המרכזיים בתוכה . המגמה של התחדשות תוך כדי חזרה לשורשים הקדומים מימי הבית הראשון , מוצאת ביטוי גם בשימוש בלשון העברית ובכתב העברי , שמשקלם היחסי לפני עליית בית חשמונאי היה מועט לעומת השימוש בלשון וככתב הארמיים . בימי בית חשמונאי שימש הכתב העברי במטבעות החשמונאיים ובחותמות הרשמיים שלהם , אך גם בשימוש יומיומי . דוגמה לשימוש יום יומי בכתב העברי העתיק היא האות 'מם , ' החרותה כתו בנאים על גבי הטיח בחצר המבוא של קבר יסון . הנטייה כימי בית חשמונאי להתחדשות ולרנסאנס תרבותי והמגמה לשחזורה הפיסי של ירושלים לממדיה ואופיה של העיר בימי זוהרה תחת שלטון מלכי בית דוד , היו ודאי מבוססות על מאוויים ותקוות שהתפתחו עוד בתקופת גלות בבל ובימי שיבת ציון בתקופה הפרסית . מאוויים אלה מצאו ביטוי במלותיה של מגילת איכה , 'השיבנו ה' אליך ונשובה , חדש ימינו כקדם' ( איכה ה כא . ( אין זאת אלא , ששליטי בית חשמונאי ראו את זמנם שלהם כימי ההתחדשות והשבת זוהרה של ירושלים , כפי שהיו בתקופת הבית הראשון . * הרצאה בקונגרס הארכיאולוגי השמיני בישראל , ירושלים , 3 ביוני . 1981
|
|