|
|
עמוד:234
א , . ( 143 לדעת כל החוקרים , מקומו של ארמון מלכי בית חשמונאי היה בעיר העליונה , במקום כלשהו בתחומי הרובע היהודי של ימינו . בנימין מזר זיהה את המקום שבו נבנה ארמונם של מלכי יהודה המאוחרים , בתחומי הגבעה המערבית . ארמון זה נבנה כנראה בימי יהויקים ( ירמיהו כב יג-יד , ( בשלהי תקופת המלוכה , עם מעברו ההדרגתי של המוקד העירוני מערבה וזניחתם של מבני הארמונות המיושנים בדרום הר הבית , ששירתו את הממלכה למן ימי שלמה במשך למעלה משלוש מאות שנה . קיימת אפשרות , אף כי לעת עתה אין לכך תימוכין ארכיאולוגיים , שארמונם של מלכי בית חשמונאי ירש במיקומו את מקום ארמונם של אחרוני מלכי יהודה , שהיה בגבעה המערבית ונהרס בידי צבאות מלך כבל . חרסים מימי בית חשמונאי נתגלו גם מחוץ לתחום שהוקף על ידי החומה הראשונה , כתחומי הרובע הנוצרי — בחפירות מתחת לכנסיית הקבר וכנסיית הגואל — ולאורך חומתה הצפונית של העיר העתיקה . אין זאת אלא שבעקבות הגידול באוכלוסיה של ירושלים בימי בית חשמונאי , נבנו בה גם שכונות צפוניות מחוץ לחומה ; אחרת , קשה להסביר את כמויות החרסים מתקופה זו שנחשפו ברבעים הנוצרי והמוסלמי אשר מצפון לתוואי החומה הראשונה . בכל אותם אזורים נחשפו גם חרסים רבים משלהי ימי הבית הראשון . זהו האזור ששכנו בו במאה השביעית לפנה"ס שכונותיה הפרוזות של ירושלים , הנזכרות בדבריהם של נביאי התקופה , ירמיהו וצפניה . האחרון מזכיר את המשנה והמכתש וכן גוש של שכונות הקרוי 'הגבעות' ( צפניה א י . ( 'הגבעות' אינן מציינות אזור גבעי פתוח של מטעים וגנים , כפי שסברו רבים , אלא אזור מיושב , שממנו יישמע קול שבר גדול של האוכלוסיה היושבת שם , עם בוא יום ה . ' כמה מן השכונות הללו , שכונו בשם הכולל 'הגבעות , ' נזכרות בנבואת ירמיהו ( לא _KC 1 באחרית הימים יוקפו כל אותן שכונות פרוזות , שכללו את גבעת גרב תועה בקו חומה , ויצטרפו לתחומיה של העיר המבוצרת . השכונות הפרוזות הצפוניות של ירושלים בימי בית חשמונאי מעידות על הגידול הניכר באוכלוסייתה של העיר , שהפכה בימי החשמונאים לבירתה התוססת של ממלכה , ששלטה על שטחים נרחבים בתחומי ארץ ישראל . במהלך המאה הראשונה לפנה"ס הוקפו שכונות אלה בתוואי חומה המכונה 'החומה השנייה . ' אם כי זהותו של בונה ' החומה השנייה' אינה ידועה לנו בוודאות , עולה מדבריו של יוסף בן מתתיהו , שהיא נבנתה קודם לימי הורדוס , דהיינו בימי שלטונם של מלכי בית חשמונאי , דבר המקובל כיום על רוב החוקרים העוסקים בתולדותיה של ירושלים . לפי תפיסתנו , בניית 'החומה השנייה' היתה אף היא חלק מן האידיאולוגיה של החייאת העיר מימי הבית הראשון ; שליטי בית חשמונאי ראו בבנייתה הגשמת חזונו של ירמיהו על גידול העיר ועל הקפת שכונותיה החיצוניות בקו חומה , ש'לא ינתש ולא יהרס עוד לעולם' ( ירמיהו לא לט . ( טביעות החותם בידיות קנקנים הידועות לנו מיהודה ומירושלים , שבהן נראה כוכב מחומש , שבין קרניו מופיעות האותיות 'ירשלם , ' היו כנראה האחרונות בסדרת הטביעות הממלכתיות כידיות קנקנים — תופעה שראשיתה בטביעות החותם מסוג 'למלך' מימי חזקיהו מלך יהודה , בשלהי המאה השמינית לפנה"ס . טביעות החותם מסוג 'ירשלם' שייכות , לפי שיקולים סטראטיגרפיים ארכיאולוגיים ולפי טיפוסי הכלים שעל יריותיהם
|
|