ירושלים של ימי בית חשמונאי כהשתקפות של העיר מימי בית דוד

עמוד:231

ירושלים של ימי בית חשמונאי כהשתקפות של העיר מימי בית דוד גנויאל בוקאי עיון בספר מקבים א מראה , שהמחבר משתמש לציון ירושלים בכינויים 'עיר דוד' ( א לג ; ב לא ; ז לב ; יד לו ) ו'הר ציון' ( ד לז ; ד נט ; ה נד ; ו מח ; ו סב ; ז לג ועוד . ( נראה , שכוונתו בכך היא לדמות את כתיבתו לסגנונה של הספרות ההיסטורית המקראית , ובעיקר לזה של ספרי מלכים ודברי הימים . בספר מקבים א , שבמקורו כנראה נכתב בירושלים ובעברית , ניכרת מגמתיות ברורה של החזרת עטרה ליושנה — ירושלים אינה נבנית , כי אם מתחדשת . נראה , שהשאיפות הטריטוריאליות של שליטי בית חשמונאי כללו את תחומי השלטון והכיבושים של מלכות דוד ושלמה . הוא הדין לגבי ירושלים — הם ניסו לחדש ולשחזר את תחומי השתרעותה הפיסית ואת פארה , כפי שהיו בשיא גדולתה של העיר , בימי מלכות בית דוד , בשלהי ימי הבית הראשון . על יונתן החשמונאי נאמר , שהוא החל לבנות ולחדש את העיר ( מקבים א , י י . ( מגמה זו יסודה בתפיסה רעיונית , שראתה את שיבת ציון בתקופה הפרסית כאנלוגית לכניסתם או לחזרתם של בני ישראל לארצם בימי יהושע בן נון , וכחזרה על ההתרחשויות של תקופת ההתנחלות ובניית המקדש בימי שלמה . מלכי בית חשמונאי נתפסו כאנלוגיה וכהמשך למלכי בית דוד . דומה , שתהליך זה של תפיסת מלכות בית חשמונאי כאנלוגית למלכות בית דוד הגיע לשיאו בימי אלכסנדר ינאי , השליט החשמונאי הראשון שבמטבעותיו ובחותמיו נשא את התואר מלך , תואר שלא שימש מאז צדקיהו , אחרון מלכי בית דוד . השאיפה לחדש את ירושלים בדמותה של העיר מימי בית דוד , היתה אפוא חלק מתפיסה כוללת של החייאה ובנייה מחדש , ששררה באותה תקופה . כתוצאה מן החפירות המקיפות שנערכו החל משנת 1961 בכל שטחי הגבעה המערבית של ירושלים — בשטחי הרבעים הארמני והיהודי של העיר העתיקה של ימינו , ובשטח ' הר ציוך של ימינו — נסתבר , שהעיר של ימי בית חשמונאי לא ירשה את מקומה של פוליס הלניסטית מתוכננת היטב , כפי שהניח בזמנו מיכאל אבי יונה . החפירות העלו , שהעיר של ימי שיבת ציון ושל התקופה ההלניסטית הקדומה היתה מצומצמת בשטחה , בהשוואה להשתרעות הנרחבת של ירושלים בשלהי ימי הבית הראשון . בכל שטחי הגבעה המערבית של ירושלים אין שרידים של מבנים מן התקופה ההלניסטית הקדומה , מימי שלטונם של התלמים והסלווקים , ואף הממצא הזעיר של טביעות חותם ומטבעות מתקופות אלה הוא מצומצם ביותר . בחפירותיו הנרחבות של נחמן אביגד בשטחי הרובע היהודי של ימינו נסתבר , שלא קיימת כל שככת ביניים מהתקופה ההלניסטית בין

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר