|
|
עמוד:228
בין מפעלי הבנייה של הורדוס ; חיוניותם של מי אמה לעבודת המקדש מקשה לייחס את בנייתה לנציב הרומאי _פונטיוס פילטוס t / 7 ' , 7 — הנזכר במפורש כמי שהתקין אמת מים לירושלים . מאחר שאמת מים להר הבית מחייבת קיומו של גשר על פני עמק הטירופויון , שיישא בין היתר את האמה , יש לזהות גשר זה בגשר שנהרס בעת מצור פומפיוס על העיר , בשנת 63 לפנה"ס ( יוסף בן מתתיהו , מלחמת היהודים א , ז , ג . ( לנתונים אלה נוכל להוסיף עדות מסייעת : אמת המים האמורה , בקצה מהלכה בהר הבית , פנתה לכיוון דרום מזרח אל עבר שני חללים _תת קרקעיים ( מס' 6 ו 36 בין בורות הר הבית , ( אשר הצעתי לאחרונה לזהותם כמקוואות טהרה , שהותקנו סמוך לאחד משערי חולדה של הר הבית הקדם הרודיאני , כלומר החשמונאי . בעת שהורחב _הר הבית בידי הורדוס , כוסו ונהרסו מבנים קודמים . סמוך לפינה הצפון מערבית של הר הבית , שניתן להגיע אליה באמצעות 'מנהרת משרד הדתות , ' נחשפה לאחרונה מחדש אמת מים חצובה כתעלה צרה ועמוקה ומקורה בלוחות אבן . כיוונה הכללי הוא צפון דרום , ובדרומה היא פונה מזרחה אל הר הבית . בנקודה זו נקטעה האמה על ידי קצהו הצפוני של הכותל המערבי של הר הבית , וצפונה יותר היא נקטעה על ידי החפיר ההרודיאני ובריכת סטרותיון . מכאן , שהאמה קודמת לתקופה ההרודיאנית , וסביר ביותר לתארכה לתקופה החשמונאית . אמה זו לא ניזונה _ממקור מים איתן , ונראה שניקזה מי נגר עילי מאגן הניקוז שמצפון לשער שכם . חפצים עד עתה עסקנו כשחזור תמונתה של ירושלים בימי בית חשמונאי על פי הממצאים הארכיטקטוניים ; כלומר , המבנים , והמתקנים הבנויים או החצובים . החפירות הארכיאולוגיות מעלות מעיי החורבות גם חפצים . למרבה הצער , אין התקופה החשמונאיות מיוצגת במכלולים שלמים ומתוארכים כדבעי , שאין בהם חפצים בני תקופות אחרות , אבל גם במעט שיש אפשר להיעזר כדי לחלץ ממנו הערכות ומסקנות אחדות . מטבעות : על טביעת המטבעות החשמונאית עומד יעקב משורר במאמרו בקובץ זה . לתיאור טיפוסי המטבעות החשמונאיות , על סמליהם וכתובותיהם ראוי להוסיף את הפרטים הארכיאולוגיים שהעלה דונאלד צבי אריאל , אשר סקר את כלל מצאי המטבעות שהתגלו בירושלים , שתאריכם למן ראשית הטביעה בתקופה הפרסית ( המאה השישית לפנה"ס ) ועד שלהי התקופה הביזנטית ( ראשית המאה השביעית לספירה " . ( סקירה זו מקיפה את כל המטבעות שנתפרסמו , כ 9 , 400 במניין , בהם כאלה שנתגלו בחפירות מסודרות , כאלה שנתגלו באקראי וכאלה שמקורם במטמונים . אף על פי שהמטבעות הם מעריכים שונים , יש לתוצאות משמעות ביחס לשימוש במטבעות בתקופות השונות . בטבלה המציגה בתמצית את ממצאי הסקר , ניכר בעליל שמטבעות התקופה החשמונאית תופסים מקום מרכזי . הדבר מעיד , שבתקופה זו , החל מימיו של יוחנן הורקנוס הראשון , היתה קיימת בעיר מטבעה מרכזית של השלטון החשמונאי העצמאי . מאותה עת חל גידול עצום בכמות המטבעות שהיו במחזור , והדבר
|
|