|
|
עמוד:219
הארכיאולוגיה של ירושלים בימי בית חשמונאי רוני הין עריכת סיכום ארכיאולוגי אודות ירושלים בימי שלטון החשמונאים היא משימה קשה , שכן הנתונים הארכיאולוגיים מפרק הזמן הזה , שנמשך כמאה שנה , מועטים למדי . הדבר נובע בעיקר בשל רישומו האדריכלי העמוק של המלך הורדוס , שפעל מייד לאחר בית חשמונאי . גם אם הגדילו החשמונאים לעשות בעיר בבניית ביצורים , בניינים ומתקנים שונים , האפילה על כך עשייתו של הורדוס , שיסודות בנייניו הרסו את המבנים שקדמו להם והרחבת _הר הבית בידיו כיסתה את שרידיו של הר הבית החשמונאי עד לבלי הכר . לפיכך , הדברים הבאים יהיו סיכום קצר , שבו ה'שמא' רב על ה'וודאי . ' השרידים שאינם — בינתיים ... ראשית שלטונם של החשמונאים כירושלים עמדה בצל הנוכחות הסלווקית בעיר . אמנם בשנת 164 לפנה"ס כבש יהודה את העיר וטיהר את המקדש , אך הוא לא יכול לחקרה , היא המצודה שבלב העיר , שבה ישב חיל מצב סלווקי . מצודה זו , שנבנתה כידי אנטיוכוס הרביעי ( אפיפנס ) בשנת 168 לפנה"ס ( מקבים א , א ל-לו 1 יוסף _בן מתתיהו , קדמוניות , יב , ה , , ( 4 החזיקה מעמד כמובלעת נכרית , עד לכיבושה והריסתה עד היסוד בידי שמעון החשמונאי , בשנת 141 לפנה"ס . שאלת מיקומה של החקרה היא אחת החידות הקשות שטרם נפתרו . זהו ככל הנראה המבנה הגדול ביותר בתולדות העיר הידוע מן המקורות ההיסטוריים , שמקומו לא זוהה עדיין באופן המניח את דעתם של רוב החוקרים . הצעות רבות הוצעו לפתרון הבעיה , שהסבירות מביניהן מתמקדות בחלקו הצפוני של הר הבית או בחלקו הדרומי — בין אם מדרום לכותל הדרומי של הר הבית ההרודיאני , בין אם מצפון לו , בתוך התחום שהורחב דרומה על ידי הבנייה ההרודיאנית . בירושלים המתייוונת , הקדם חשמונאית , הוקם גימנסיון ( מקבים ב , ד ט , ( מוסד שהיה ק יים בכל פוליס יוונית . המקורות מצביעים על כך , שנבנה סמוך _להר הבית ולמצודה שלו ( מקבים א , א טי ; ב , ד יב , ( אך גם מבנה זה לא נתגלה עדיין . פרט להרס החקרה , לטיהור המקדש ולחידוש פולחן הקרבנות בו , יש להניח שהשלטון החשמונאי עסק גם בסילוק עקבות שונות של התרבות ההלניסטית , שהיו סממנים ברורים של עבודה זרה בכל תחומי העיר , כשם שעשה במקומות אחרים , כגון בגזר ( מקבים א , יג _, . ( 48-43 ואמנם לפי שעה לא נתגלו בירושלים שרידים של מבנים או חפצים ששימשו את הפולחן האלילי .
|
|