א. הנהגת הקהילה

עמוד:21

השוחטים הנזכרים הוא מזרע ישראל משושלת לוי י * וכי כניסתו של ראשון אבותיהם לדת היהודית והימצאותו [ בה התרחשה ] לפני השליחות של משה וכי שחיטתם ניתנת לאכילה ומותרת אצלם . [ עוד העידו כי ] בל זה הוא עניין הידוע ברבים אצלם ואצל גדולי עדתם , אבותיהם ואבות אבותיהם מימים ימימה , ועובר מדור לדור . אין הם מטילים בו ספק ולא מפקפקים בו . כמו בן , כבוד רם המעלה הנאצל המלומד הגדול שיחי אסעד אפנדי " , פוסק ההלכה של אנשי האסכולה השאפעית בירושלים כיום , פסק בעל פה דבר הלכה במושב בית הדין של כבודכם , לאחר שנשאל על סוגיה זו , כי מותרת השחיטה של אדם [ מקרב ] העדה הנזכרת וניתן לאבלה לפי עקרונות האסכולה של האמאם רב הערך שלו האמאם מחמד אבן אדריס זכרו לברכה . הואיל וכך אין מקום להטיל דופי [ בשחיטתם . [ לפיכך אם ייטב נא [ בעיניכם ] ייצא צו נכבד [ המורה ] שלא למנוע בעד ארבעת האנשים הנזכרים לשחוט , וכי מכאן ואילך לא תהיה הערמת מכשולים בפניהם בעניין זה , שכן , כמתחייב מהדברים שצוינו לעיל , שחיטתם מותרת ונאכלת כשחיטת שאר היהודים [ הספרדים ] הואיל ואין כל הבדל ביניהם בעניין זה . צוו למנוע את מי שמתנכל להם בעניין זה [ מעשות זאת ] כמתחייב מהשריעה הנאצלה , בכל דרך שהיא . הזכות לצוות נתונה לזה המוסמך לצוות . 31 במקור : "אסראילי אל נסב לאוי אל חסב , " וזוהי פרוזה מחורזת " ) סג'ע 32 . ( " במקור : "קבל בעת'ת שיח'ה 33 . " ילין ( בספרו.- זכרונות , עמי ( 112-99 מספר כיצד פנתה העדה האשכנזית למוסלמים בעלי השפעה לעזור להם בעניין זה , ובין היתר אף הציעו שלמונים לבנו של השיחי אסעד , המופתי השאפעי , שישפיע על אביו להכיר בהם כיהודים ושיתיר למוסלמים לאכול משחיטתם . 34 במקור : "מפחי" — איש דת בעל סמכות להוציא פסק הלכה " ) פתוא . ( " 35 אחת מארבע האסכולות המשפטיות באס לאם . חנפי , חנבלי , מאלכי ושאפעי . האסכולה השאפעית , אשר מייסדה הוא האמאם אבו עבדאללה אל שאפעי ( יליד עזה , נולד בשנת 150 / 767 להגירה , ( הייתה המקובלת יותר מכול ב * דץ ישראל עד לכיבוש העות'מאני . מכאן תובן חשיבותה הרבה של אסכולה זו בירושלים , על דיניה , שופטיה ושאר בני הארץ ההולכים בדרכה . אולם היות שהאסכולה הראשית באימפריה העותימאנית הייתה החנפית , החל עם הכיבוש העות מאני של pj < ישראל תהליך אטי אך רצוף של מעבר אליה , ובמאה הי"ט כבר נמנו אפוא רבים מתושבי ירושלים על האסכולה החנפית , ועם זאת עדיין נתקיימה בירושלים קהילה שאפעית חשובה . על ההיסטוריה של האסכולה ובעיקר על תולדותיו של מייסדה ראה n , ei ,- a 1-Shafi . באשר לתעודתנו , מעניין הדבר שדווקא פוסק ההלכה השאפעי הוא שנתן פסק הלבה המתיר למוסלמים לאכול מבשר שחיטה של יהודים שכן במאה הט"ז עמד קודמו בראש המתנגדים . וראה כרך המאה הט , 1 " תעודות 283 ו . 286 גראייבסקי ( מגנזי , א , עמ' יח-יט ) מביא תרגומה של תעודת היתר שניתנה לשוחט יהודי אשכנזי על ידי המופתי השאפעי של העיר . 36 זהו מייסד האסכולה השאפעית , וראה לעיל , הערה . 35 37 במקור : "פלס יבק ללאים מלאם . " 38 השריעה היא ההלכה המוסלמית . על פי המסורת , נתקדשה השריעה במאות הראשונות לאסלאם , ומאז "נסגרו השערים , " כלומר : לא ניתן עוד לחכמי הדת לחדש הלכה , אלא ר ק לפסוק על פי הראשונים . וראה : "SharTa" , EP

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר