|
עמוד:46
20 גלגולו של הקדש 16-14 / 350 ] ( סיכום [( לפני היום ה 4 ו בחודש צפר בשנת 1276 י נהרס בית הנמצא בהקדש היהודים בירושלים בשכונת בית המטבחיים ונבצר מלהשתמש בו . הבית גובל מדרום בביתו של אבן אקמיע ובקצהו ביתו של חאגי יוסף דאוד אפנדי אל חיאלדי ושותפיו , ממזרח בית המטבחיים ובצד זה הדלת , מצפון גם כן בית המטבחיים וממערב ביתם של בני אעינים לשעבר ובקצהו הדרך ההולכת . בבית שחרב נערכה בדיקה בנוכחות ח'ואג'ה חיים אל שריזלי בן ח'ואג'ה אסחאק , מתורגמן [ עדת ] היהודים בירושלים כעת ובא כוחו החוקי של ראש העדה היהודית הרב חיים נסים אבו אל עאפיה , הרב הראשי של היהודים בירושלים בעת הזאת והנאמן הממונה החוקי על הקדש היהודים ובנוכחות קהל רב של מוסלמים ורבנים . הבית נמצא חרב , אחדים מחדריו מטים ליפול וקמרונותיו עומדים לקרוס , בור המים שלו הרוס , יתרה מזאת , הוא שקוע בחובות כדוגמת שאר נכסי הקדש היהודים . בא הכוח הנזכר כמיופה כוחו של הרב הראשי הנאמן הממונה על ההקדש התיר לרחל בת ליזר והפדר בת מנחם לשפץ את הבית הנזכר מבפנים ומבחוץ , לקרות את הקמרונות , לרצף , לטייח , לאטום , לתקן ולהשיב את המצב לקדמותו ובכלל זה שיפוץ בור המים . כן התיר להן לבנות ולחדש בתוך הבית כאוות נפשן . כל החידושים וההוצאות שיוצאו לשם שיפוץ יקנו להן בעלות ערטילאית בבית , וזאת ביחד עם הסכום אשר אותו הן שילמו בעת החכירה על דרך של ח'לו חוקי להן . רחל והפדר הנזכרות חכרו את הנכס תעודה 20 ו 12 בספטמבר . 1859 תרגום מלא של תעודה זו , בצירוף הקרמה , ראה מאמרו של כהן , גלגולו של הקדש , עמי . 390-373 כאן נביא רק עיקרי הדברים וההערות אשר שם . 2 כבר בשנת , 1855 כלומר כארבע שנים לפני מועד חכירתן , הוצא בית המטבחיים אל מחוץ לחומות העיר בעזרתן של מונטיפיורי — דבר המסביר את ההתעניינות המחודשת בשיפוץ הבית הגובל בו שערכו נשתבח בעקבות הרחקת בית המטבחיים . ראה בן אריה , העיר העתיקה , עמי . 362 3 הרב חיים נסים אבו אל עאפיה שימש רבה הראשי של ירושלים בשנים . 1861-1854 וראה עליו פרטים נוספים אצל אלמאליח , הראשונים לציון , עמי ; 244-229 פרומקץ וריבלין , תולדות , ג , עמי ; 281-279 גאון , יהודי המזרח , ב עמי ; 8-7 וינשטוק , בוני ירושלים , עמי עג-עה ; טולידאנו , הישוב היהודי בטבריה , עמי : 77-73 אלעזר , הרובע היהודי , עמי 4 . 208-205 במקור : "מחולי 5 . " במקור : "עקד 6 . " במקור : "באר 7 . " במקור : "צהריג . '" למעלה נקט הכותב במונח " באר , " אך אין ספק שהכוונה בשני המקרים לאותו בור מים . 3 במקור : "רקבה . " 9 במקור : "אסתחכאר . " הקדש , מעצם טבעו , אינו ניתן למכירה , להורשה או להעברה . כדי לעקוף קושי זה נהגו להשתמש בדרך ה"זמנית" של חכירה " ) אגיארה , ( " שלכאורה אינה משנה את מעמדו הפורמלי . אולם הואיל וזו אינה חייבת , לפי ההלכה המוסלמית , להיות מוגבלת בזמן , היו נותנים את ההקדש בחכירה לתקופה ארוכה ללא מועד סופי , שלמעשה היה דינה כדין מבירה . וראה : . 16 , TUFT , IS OK ) rmyn , b ^ vb , 7 / C 7 10 "Idjar " . 'Idjara " . Efi
|
|