|
|
עמוד:28
של השריעה שכונס בבית המגורים הנמצא מחוץ לנחומות ] ירושלים הנאצלה בכיוון שער יפו והשייך לנותן ייפוי הכוח שיצוין בו , [ במסמך [ , בהמשך . [ מושב בית הדין כונס שם ] בפני הסייד עטא אללה אפנדי אל ח'אלדי , אחד הלבלרים של בית הדין השרעי בירושלים הנאצלת ו [ בפני ] הפקידים שנשלחו עמו . הוא , [ הלבלר הנזכר לעיל [ , קיבל היתר לשמיעת העניין שיצוין בהמשך , מטעם אדוננו , מיופה כוחויי של השופט השרעי שכתב ידו וחותמו הנכבדים מופיעים בחלקו העליון [ של המסמך הדומה לזה ] ... [ יעקוב אפנדי אלישר ] הוא [ גם ] הנאמךהממונה והאחראי על ההקדשים של העדה היהודית בירושלים הנאצלת בהתאם לכתב מינוי נאצל של הסולטאן עבד אל חמיד . הוא נושא את התאריך של יום החמישה בחודש מחרם שנת 1 ו ° . 13 הוא הצהיר מרצונו ומבחירתו , כשהוא בריא ושלם ועומד על משמעות מעשיו החוקיים ו [ זאת ] בנוכחות מוסא אפנדי בן הרב אפרים בן הרב מורינו נאבון היהודי העותימאני , באומרו בהצהרתו הרשומה לעיל ו "נתתי ייפוי כוח בשמי ובתוקף היותי הנאמן הממונה [ של ההקדשים ] והצבתי במקומי את מוסא אפנדי הנוכח המצוין לעיל לשם כל תביעה 7 ראה , לעיל , תעודה מסי , 8 הערה 8 . 40 במקור : "כאתב . " בני משפחה זו , המתייחסת במקורה לכובש של ארץ ישראל וסוריה , חיאלד בן אל וליד , שימשו במשך שנים רבות , ובמיוחד במאה הי"ט , בתפקידי פקידות בבית הדין . 9 במקור : "אמין 10 . " במקור : "מולאנא . " וראה לעיל , תעודה מסי , 3 הערה 11 . 1 במקור : "וביל 2 . " ו במקור : "אל חאכם m . " התעודה המקורית הייתה נכתבת על ידי לבלר בית הדין , והקאדי היה כותב בראשה כי הוא אחראי לכל הנאמר בה , או לפחות מצרף את חותמו כדרך לאימות תקפותה . המקור של התעודה נמסר על פי רוב לאדם שאליו נועדה והיה דומה — ובעצם זהה במעט — להעתק שלה , שנותר בכרך הסגיל , ובזכות זו הגיע לידינו . 14 הושמטו שמות תואר . כך גם ננהג בהמשך בכל מקום שאין בהשמטה כדי לפגוע בעניין ונציין זאת בשלוש נקודות . 15 במקור : "מתולי , " שהוא האיש הממונה על ניהול נכסי ההקדש . וראה , להלן , הערה . 17 16 במקור : "מתכלם , " כלומר מי שמדבר בשמו ומטעמו של אחר . 17 במקור : 'יוקף . " זהו מוסד אסלאמי ( שכמותו גם בדתות אחרות , ( המציין אה המעמד המשפטי המיוחד המוקנה לנכס מסוג זה : דהיינו , שהבעלות הסופית שלו יוצאת מחזקת הפרט והיא "שייכת" למטרה כללית , בדרך כלל ציבורית דתית , ואילו את דרך השימוש בו למעשה — ובפרותיו — קובע מי שמכריז על הנכס ככזה בכתב הקדש " ) וקפיה . ( " וראה : bv "X rot E 1 ריבוי ההקדשים בקרב הקהילה היהודית מאמצע המאה הי"ט ואילך ראה להלן , עמ' 8 . 562-442 ו במקור : "בראאה . " על גלגוליו של מושג זה , שמקורו בערבית ואשר הפך למונח טכני במנהל העותימאני ראה : . "Berat" , El 19 זהו הסולטאן עבד אל חמיד השני ששלט בשנים . 1909-1876 19 20 ביולי . 1893 וראה , לעיל , תעודה מס' 21 . 9 על הרב יהודה ( מורינו ) נבון ועל בנו הרב אפרים ראה בהתאמה : פרומקין וריבלין , תולדות , ג , עמי . 299-298 , 276-275 על הרב יהודה נבון ראה גם ו גאון , יהודי המזרח , ב , עמי . 452
|
|