|
|
עמוד:212
178 פרנס בדימוס פטור מאחריות לחוב הקהילה [ 99 / 209 ] שמס אל דין בן יחיא אל פיומי תבע את אצלאן בן שמואל היהודי , לשעבר פרנס עדת היהודים האשכנזים בירושלים הנאצלה . בתביעתו נגדו אמר , כי הנתבע לווה ממנו לפני עשר שנים , בהיותו פרנס על עדת האשכנזים , סכום ששיעורו 40 גרוש , וכי הסכום הוא בחובת הקדש האשכנזים . הוא דרש ממנו את הסכום נשוא התביעה וביקש לשאול אותו [ בעניין זה . [ אצלאן הנזכר ענה , כי הוא ואברהים שמוצאו מכפה י היו פרנסים העל עדת היהודים האשכנזים ושניהם לוו מהתובע הנזכר עבור ההקדש שלהם את הסכום הנזכר , והסכום נשאר בחובת הקדש האשכנזים לזכות התובע . היהודים והאחראים על עדת האשכנזים פיטרו את אצלאן מהטיפול בענייני הפרנסות של האשכנזים . התובע אישר את דבריו , כי הסכום הוא בחובת הקדש האשכנזים . אז הודיע מולאנא השופט של השריעה , כי היות שאצלאן הנזכר היה פרנס , ה ו וא והפרנס השני לוו את הסכום בחובת ההקדש שלהם והוא [ התובע ] אישר זאת , ונהיות ] שהוא [ אצלאן ] פוטר מהפרנסות והוא אינו אחראי עוד על האשכנזים , הרי שאין לו [ לתובע ] זכות לדרוש [ זאת ] מאצלאן הנזכר . [ הקאדי ] אסר עליו באורח חוקי להתנגד לאצלאן הנזכר היות שהוא פוטר מהטיפול בצורכי היהודים . [ הדבר ] נרשם ב 0 ו ב [ חודש ] ג'מאדא אל ת'אנינה ] שנת 126 ו . 179 הסדר לפריסת חובות לארבע שנים [ 315 / 209 ] בפני מולאנא [ ... ] מצטפא אפנדי , לנצח תהי רוממותו . ביום תאריכו [ של מסמך זה ] הופיעו במושב בית הדין של השריעה האנשים הבאים ; תפארת חכמי הדת והמלמדים המפוארים הסייד מחמד אפנדי הממונה על צאצאי הנביא י [ בני האסכולה ] החנפית בירושלים מיופה הכוח החוקי של אשתו ראבעה חיאתון בת המנוח הסייד עבד אל לטיף אפנדי ושל אחותו עאישה ח'אתון , אשר ייפוי כוחו עבורן תעודה 1 78 1 במקור : "אל כפלי . " 2 ג 2 ביוני 4 ו 7 ו . וראה תעודות 71 / 202 ( חוב הפרנסים האשכנזים לפאטמה בתו של מפקד יחידת יניצ-רים בסך 110 גרוש 96-95 / 202 ;( ( תביעת יורש מוסלמי על חוב הקהילה האשכנזית לאשתו ראבעה חיאתון בת השיח' מחמד אל ענבוסי בסך 200 גרוש עדדי . הפרנסים הוכיחו כי יעקב הפרנס הקודם החזיר את החוב - חלקו במזומן וחלקו בעין 140 / 207 ;( ( חוב האשכנזים ללא ציון גובהו בהתאם לאישורו של פרנס הקהילה אברהאם בן נאתאן 12 / 222 ;( ( במסגרת התחשבנות בין מוסלמים צוין חובה של הקהילה האשכנזית בסך 40 גרוש עדדי לאחד הצדדים . ( תעודה 1 79 ו במקור : "נקיב אל סאדה 2 . " ראה לעיל , תעודה 3 גו .
|
|