|
|
עמוד:154
חובות כבדים , נאלצה ליטול על עצמה נטל כפול : לשלם את חובותיה שלה ואת חובות האשכנזים , וכך תפח נפח החובות של הספרדים בבת אחת ולבלי הכר . המשפט המוסלמי לא הכיר בקיומה של ישות משפטית ערטילאית ותמיד היו אלה אנשים מסוימים שלקחו את ההלוואה וחויבו לשאת בנטל הפרעון . עם זאת , משקצרה ידם של הפרנסים האשכנזים לפרוע את חובותיהם , וכאשר הם ( או מחליפיהם ) לא היו עוד בירושלים , צורף עול פרעון ההלוואות הללו אל הנטל שכבר הכביד על צווארי הפרנסים הספרדים . בשונה מן העדות הנוצריות , שאותן ראו השלטונות העות'מאניים בנפרדות לחלוטין זו מזו , נתפסו עדות היהודים ככלל אחד וכישות אחת שבראשה עומד "זקן היהודים ; " ספרדים , אשכנזים , קראים - כל אלה היו חלוקות משניות מבחינת השלטון . בראשית שנות העשרים , משבוטלה הלכה למעשה ההוויה היהודית האשכנזית בירושלים הרי ההבחנה בין "אשכנזים' ל"אפרנג'ים" הספרדים שתפסה בנסיבות רגילות , התבטלה מניה וביה , והנושים המוסלמים תבעו כעת את פרעון חובם מן הפרנסים הספרדים . בראשית המאה היה היקף החובות של הקדש הקהילה הספרדית ושל רבניה ופרנסיה לנושים מוסלמים גדול למדי , ואף על פי כן הם פרעו אותם בהדרגה ( תעודה 127 ותעודות נוספות בשולי הערה 130 , 128 , 5 ו 31 ו . ( והנה בשנת 1708 התכנסו נושים מוסלמים רבים בבית הדין : אנשי דת בכירים , האחראי על צאצאי הנביא " ) נקיב אל אשראף , ( " ממונים על הקדשים , מפקד המצודה , קציני צבא בכירים ועוד . יחד אתם נתקבצו שם רבים אף יותר מבין ראשי עדת הספרדים ובניה , שהודו בפני הקאדי בתוקפם של שטרי החוב הרבים שבהם התחייבו הם ופרנסי דורות קודמים למען צורכי ההקדש שלהם . הנושים הסכימו להסדר תשלומים כללי , שבו יקבלו היהודים מוראטוריום של שנה תמימה - והיה אם יפרעו בסופה שליש מהחוב המצטבר הרי שיהיו פטורים מכל תשלום ריביתואף יוכלו לשלם את יתרת חובם בשני תשלומים שנתיים נוספים ( תעודה . ( 129 בסופו של דבר הסדר זה לא הגיע כנראה לכלל מימוש מלא , כי חוב הספרדים גדל עוד יותר בשנים הבאות . חמש שנים לאחר מכן נתכנסה בבית הדין קבוצה גדולה יותר של נושים מוסלמים והסכימה לפצל את חובההקדש הספרדי להם לחמש שנים בתנאי שיפרעו תוך ארבעה חודשים שליש מן הסכום באמצעות תרומה של קהילת איסתנבול . גם נסיון זה לא עלה יפה , והנושים המוסלמים נאלצו להמתין עוד שנה וחצי עד אשר הגיעו להסדר סופי של החוב : קהילת איסתנבול שלחה ליהודי ירושלים סכום של 34 , 000 גרוש שנועד לכסות את החובות ואת הריבית לנושים המוסלמים . ואכן , הרב הראשי של הקהילה פרע לנושים בדרך זו את כל החובות על פי פירוט שמי ובהתאם לשטרי החוב שהחזיקו בהם , וכך הוכרז בסוף נובמבר 4 ו 7 ו כי החוב של הקהילה הספרדית נפרע ( תעודות 132 ו 33 ו . ( בשנים שלאחר מכן שוב מופיעים חובות של הקהילה הספרדית , אולם אלה היו קטנים ביחס . חלקם נפרעו בדרכים שונות ( תעודות 139 , 137 , 136 , 135 ו , ( 140 חלקם נותר כחוב ( תעודות 145 ו , ( 146 ואילו חלק אחר חייב את פרנסי הקהילה
|
|