|
|
עמוד:153
יא . חובות הקהילה היהודית למוסלמים ולנוצרים יא . 1 / חובות הקהילה הספרדית והאשכנזית התפתחותה של הקהילה היהודית בירושלים במאה הט"ז היתה במישורים אחדים , אשר הבולטים ביניהם היו הדמוגראפי והכלכלי . פעמים הרבה היו מגמות אלה מזינות זו את זו : גידול דמוגראפי שיפר את המצב הכלכלי והתפתחויות כלכליות משכו אוכלוסיה נוספת . לעתים התנהל התהליך ביחס הפוך : התפתחות כלכלית כרוכה היתה , ממש כמו בימינו אנו , גם בהשקעות של התושבים עצמם , אשר נאלצו ללוות מן השכנים או אף מבעלי השררה וכך נקלעו לקשיים כספיים . במאה הי"ז החמירה המגמה השלילית בהתפתחות הקהילה ובמיוחד בשני המישורים הללו - מספר היהודים בירושלים ירד והלך ובד בבד החמיר מצבם הפיננסי של הנותרים . בעובדה זו קשורה תופעה , שבראשית השלטון העות'מאני היתה נדירה , אך עתה החלה בהדרגה לקנות לה אחיזה , והיא - הצטברות עול ההלוואות שלקחה הקהילה מגורמים שונים כדי לעמוד בנטל המסים , ההיטלים ושאר הנגישות של גורמי השלטון השונים . תופעה זו הפכה אפוא למרכזית בחיי יהודי ירושלים במאה הי '' ח , וככל שלקחו הלוואות רבות יותר כן קשה היה עליהם פרעונן . הדבר נתן אותותיו אף בארכיון בית הדין המוסלמי : הואיל ורוב החובות היו לשכנים מוסלמים ונוצרים , נאלצו ראשי הקהילה לבוא לדיונים שנערכו בפני הקאדי בתדירות גבוהה . כמאה מתוך התעודות העוסקות ביהודי ירושלים במאה הי"ח - דהיינו , למעלה מ 20 <>/ 0 מסך כל התעודות שתרגמנו בכרך זה ( ועוד במספרן שסיכמנו בהערות שוליים ) - עוסקות בחובות היהודים לגורמים שונים . בשל כך בחרנו להפריד את החטיבה הזאת מתוך אלה שבטבע העניין יכירנו מקומה בתוכן , ואף בתוך מסגרתה שלה להפריד בין מרכיבים שונים של החובות . החלוקה העיקרית היא בין חובות הקהילה הספרדית לאלה של הקהילה האשכנזית . לכאורה חלוקה פשוטה וברורה , כיוון שכל קהילה היתה חייבת לפרוע את ההלוואות שפרנסיה לקחו על עצמם למענה . אין תימה אפוא , שהקהילה הספרדית , שהיתה הגדולה מבין השתיים , עמדה בפני היקף גדול יותר של חובות מאשר הקהילה האשכנזית . אלא שבמציאות התנהלו הדברים אחרת : הקהילה האשכנזית שהגיעה לפשיטת רגל חדלה מלשלם את חובותיה כעשרים שנה לאחר תחילת המאה ; הנושים המוסלמים שרפו את בית הכנסת ואת "חצר" האשכנזים , ובעקבות זאת ברחה שארית הקהילה מן העיר . הקהילה הספרדית , שגם לה היו
|
|