|
|
עמוד:12
שבו מדובר כמה פעמים על האנשים שתפקידם היה להבין את העם . אפשר לומר שההרחבה הזאת של הפרשנות כוללת בתוכה גם העתקה מלשון ללשון , מה שקרוי תרגום . עוד נעסוק בתרגומים בהמשך , בינתיים נציג כאן דוגמאות אחדות של תרגומים שמבהירים דבר , וגם נותנים בו יותר מכפי שיש בו . ולאחר שנציג דוגמה ננסה להסביר את העיקרון שבו אנו עוסקים כאן . נעיין בפסוק השני של ספר בראשית : "ויאמר אלהים : יהי אור , ויהי אור . " כיצד מתרגמים שני התרגומים הארמיים העיקריים לתורה את הפסוק הזה ? תרגום אונקלוס מתרגם את הפסוק כצורתו : " ויאמר אלהים יהי אור . ויהי אור — ואמר ה' יהי נהורא והוה נהורא . " התרגום הארץ ישראלי הקרוי יונתן לתורה , מתרגם בדרך שונה במקצת : "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור — ואמר ה : ' יהי נהורא לאנהרא לעלמא ומן יד הוה נהורא . " ותרגום חוזר לעברית.- "ויאמר אלהים יהי אור להאיר לעולם ומיד היה אור . " בסוגריים נעיר כאן שהנוסח , כפי שהוא מופיע ברוב הדפוסים , איננו לעלמא כי אם עילאה , אבל זהו בנראה נוסח מוטעה . מתוך כתבי היד של התרגום עולה שהנוסח הנכון הוא : לאנהרא לעלמא — להאיר לעולם . מה עשה באן המתרגם ? הוא לא הוסיף הרבה ולא שינה הרבה , אבל הוא הרגיש את מה שאיננו מובן מאליו מתוך הכתוב , את המיידיות של התוצאה : "ויאמר אלוהים יהי אור ומיד היה אור . ' אולי כדי למנוע את השואל לשאול , מדוע היה צורך להפעיל מאמץ כדי ליצור את האור , ואם אמנם היה צורך להפעיל מאמץ , כמה זמן עבר ער שהמאמץ הזה יצא לפועל . מיד היה אור , פירושו בעצם : מבחינת המאמץ שאלוהים צריך היה לעשותו , האמירה לא הייתה הכרחית , משום שהדבר נתבצע מיד , והאמירה איננה אלא ביטוי שבא להביע את רצונו של האל , ואין היא מעידה על המאמץ שהאל היה חייב להשקיע כדי שהדבר יתממש . יש כאן אולי התייחסות למה שמופיע במדרש בראשית רבא לפסוק זה . המדרש מביא כאן פסוק נוסף מספר תהלים , שבו נאמר "ברבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם" ( תהלים לג , ו . ( על כך אומר המדרש : "ברבר ה' - וכבר שמים נעשו . ' כלומר , הוא מפרש את הפסוק בתהלים כדרך שהוא מפרש כאן : 'מיד עם צאת דבר דד , מיד שמים נעשו , " והמדרש מוסיף ואומר : "אף הבא גם באן והיה אור
|
|