|
|
עמוד:116
שבסך הכל הגיע הגובה לשמונים אמה . והמגדל השני [ שהורדוס ] קרא לו פצאל על שם אחיו . אורכו היה שווה לרוחבו , ארבעים אמה כל אחד , וארבעים אמה היה המסד . מסביב לו למעלה היה סטיו , גובהו עשר אמות , והוא מוגן _על ידי מגינים ומשגבים . ממעל לסטיו באמצע נבנה מגדל אחר מחולק לחדרים מפוארים לרבות _חדר רחצה . כדי שלא יחסר שום דבר למגדל שייחשב לארמון . הראש קושט במעקי מגן ובצריחים . הגובה הכולל היה כתשעים אמה והצורה דמתה לצורת המגדל בפארוס , המאיר למפליגים בים לאלכסנדריה , ואילו בהיקפו היה גדול בהרבה . — המגדל השלישי היה מרים , כי זה היה שם המלכה . מסדו הגיעה לעשרים אמה , רוחבו נמשך עד עשרים אמה ושווה לו האורך . חדרי המגורים שלו למעלה היו מפוארים ומשונים משל האחרים . הואיל והמלך היה סבור , שנאה לו למגדל הקרוי על שם אשה להיקשט , יותר מאלה הקרויים על שם גברים . כשם שהללו חזקים מזה של האשה . גובהו הכולל של [ מגדל ] זה היה חמישים וחמש אמה . ( מלחמות ה , ד , ג ) לפי תיאורו של יוסף בהמשך ( מלחמות ה , ד , ד , ( נבנו המגדלים בדיוק ובהקפדה של אבניהם ; הם בלטו מעל סביבתם משום מיקומם הטופוגראפי וראש מתלול החומה . תכונותיהם אלו , גם אם הפריז ההיסטוריון בתיאורו , מדגישים את עוצמת הבנייה וחוזקה . מגדל היפיקוס היה נקודת המוצא בתיאורי חומות ירושלים ( מלחמות ה , ד , ב , וראה להלן . ( המגדלים הללו 'מגדל ארמון המלך , הנקראים כשמות היפיקוס פצאל ומרים' ( מלחמות ב , יז . ה _< לא נהרסו בידי הרומאים : - - -ציווה טיטוס עליהם להרוס את כל העיר עם ההיכל עד היסוד ולהשאיר רק את המגדלים העולים על חבריהם בשיאם . הם פצאל . היפיקוס ומרים ואת חלק החומה הסוגר על העיר ממערב . למען יהיה שם מקום מחנה לחיל המשמר הנשאר בירושלים והמגדלים יספרו לדורות אחרונים את פרשת העיר הגדולה עם מצודותיה החזקות והבצורות . אשר הכניעו הרומאים בגבורת ידם . ( מלחמות ז , א , א ) משלושת המגדלים נותר עד היום אחד , זה הנקרא 'מגדל דוד , ' המשולב בתוך מצודת שער יפו . מידות בסיס המגדל בצלעותיו הצפונית והדרומית , כחלק התחתון , הן 22 . 60 מטר , וכחלק העליון 21 . 40 — מטר . הצלעות המערבית והמזרחית רוחבן 18 . 30 מטר בחלקן התחתון ו 17 . 10 מטר — בחלק העליון . גובה הקורה 18 . 95 מטר בצד הצפוני . המידות של המגדל גדולות יותר בבסיס ומצטמצמות ככל שעולים בגובה . הבנייה היבשה , שבה כל אבן מונחת בכובד משקלה כלא טיט מלכד , דומה לבניית קירות התמך של הר הבית . מידות אלו קרובות למידות של בסיס מגדל פצאל , כמובא אצל יוסף בן מתתיהו , שהן 40 x 40 x 40 אמות . בחלק העליון , מעל קוביית הבסיס , התנשא האולם , שממנו לא נותרו שרידים ; החלק העליון הנוכחי של המגדל נבנה בימי הביניים . קוביית הבסיס של המגדל בנויה מאבני גזית מסותתות בקפידה , בעלות שוליים מוחלקים וזיז בולט בעל שוליים נוספים . שיטת העיצוב של חזית האבנים מצויה במבנים נוספים המיוחסים להורדוס וקרויים לפיכך ' סיתות הורדוסי . ' הזיהוי של המגדל הנוכחי עם מגדל פצאל מקובל על רוב הכותבים שעסקו בנושא . עם זאת , כמה מהחוקרים סוברים שיש לזהות את 'מגדל דוד' עם ההיפיקוס הקטן יותר , משום מקומו הטופוגראפי החשוב , שהיווה את מקום המפגש של החומה הראשונה והשלישית .
|
|