הערות והארות על תהפוכות ההיסטוריה המדינית של ירושלים מימי הורדוס ועד פרוץ המרד הגדול

עמוד:87

מורדים . ( המצוקה הכלכלית בסוף שלטונו של אלביניוס 64 ) לסה"נ ) עמדה על סף התפוצצות חברתית ומדינית , בגלל אבטלה רבת היקף , שהייתה צפויה לרגל היפלטותם של 18 , 000 שכירי יום , שהועסקו בעבודות בניין ושיפוץ בבית המקדש ובסביבתו עד אותו הזמן . המשבר נמנע ברגע האחרון בזכות היענות אגריפס השני לפתוח בעבודות יזומות לריצוף חוצותיה של ירושלים באבן שיש . אם נביא בחשבון כי כל אחד מהשכירים הנ"ל היה המפרנס הראשי של משפחה של ארבע נפשות לערך , הרי גורלם של למעלה מ 70 , 000 נפש היה תלוי ועומד מנגד בירושלים לבדה . אין ספק כי ביטולם מעבודה עלול היה להיות חומר נפץ מסוכן ביותר במציאות הקשה ההיא . ימי שלטונו של הנציב גסיוס פל 1 רוס 66-64 ) לסה"נ ) החמירו את המצב עוד יותר והחישו את התהליך הבלתי נמנע שהוביל להתלקחות המרד הגדול . חריפותן וארסיותן של התגרויות פלורוס עלו על כל אלה שקדמו לו בתפקידו , ולא במקרה גדשו את סאות הסבל והמרי המצטברים . מבין מעלליו בלטו אלה הקשורים בירושלים . אחד מהם נקשר בתביעתו הפרובוקטיבית להוציא 17 טלנטים ( כיכרי כסף ) מאוצר המקדש , דבר שגרר אחריו התנגשויות דמים קשות , שאירעו בד בבד עם הטרגדיה של יהודי קיסריה . הציבור היהודי הירושלמי הנזעם השמיע דברי התרסה בוטים , אף היו מתוכו שסבבו בחוצות העיר וקערות בידיהם כדי לקבץ כביכול כסף למען פלורוס 'העני' במטרה ללגלג עליו בציניות אירונית . הלה הגיב בשיסוי חייליו , הסבסטיאנים והקיסריינים , בפיקודו של הקנטוריון קאפיטו , שהצליח לפזר את המפגינים ולערוך מפגן כוח והפחדה . למחרת , משלא עלה בידי הנציב להשפיע על ההנהגה הירושלמית המתונה להסגיר לידיו את ראשי המפגינים והמלגלגים עליו , הורה לחייליו לשדוד את אזור 'השוק העליון' ולטבוח כל מי שייקרה על דרכם . נוסף על כך הוא אף צלב בחוצות העיר רבים מבני ירושלים ובהם גם שוחרי שלום ובעלי אזרחות רומית . או אז נקטו חוגי הקיצונים יזמות מרדניות גלויות למדי כאשר ניתקו את הקשר בין מצודת אנטוניה ( בה שכן הצבא הרומי ) לבין הר הבית . מעשה הניתוק הזה זכה להסכמה כללית , שאלמלא כן לא היה פלורוס נאלץ לנהל משא ומתן עם ראשי הכוהנים והגרוסיה = ) מועצת הזקנים ) הירושלמית לפינוי העיר בשקט . גם בשעות הקשות ההן , ולמרות התנהגותו המחפירה של הנציב , עדיין נהגה ההנהגה הירושלמית באיפוק ועשתה כל אשר לאל ידה לעצור את הסחף ולמנוע מהעם להניף בגלוי את נס המרד . מנגד , השתדלו חוגי הקיצונים להשפיע על הציבור הרחב להצטרף בהמוניו לשורות המורדים ולפתוח במעשים . עמדת הציבור הרחב , שעדיין הייתה בלתי מגובשת , הייתה יכולה להכריע את הכף לכאן או לכאן . בסופו של דבר , בואה של התגבורת הצבאית מקיסריה , שפעלה בתיאום עם פלורוס ועל פי הנחיותיו , גרמה להחרפת 141 קדמוניות , כ , . 215 בכך למעשה לא היה כל חידוש , הרי אלבינוס המשיך בזאת בדרכו כמקודם , השוו : מלחמת , ב , ; 273 קדמוניות , כ , 142 . 210-208 קדמוניות , כ , . 222-219 היזמה המקורית הייתה להרים את גובהו של הסטיו המזרחי של המקדש . אולם מחמת הקשיים הטכניים המרובים וההשקעות הכספיות העצומות נרתע אגריפס השני ממבצע זה והסתפק ביזמה היותר צנועה של ריצוף חוצות ירושלים . 143 מלחמת , ב , 144 . 308-293 שם , 145 . 308-301 שם , ; 324-319 , 317-316 , 304-301 והשוו גם ו , . 332

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא