|
|
עמוד:81
מנהיגי היהודים לשגר שליחים לרומא כדי לקבל את הכרעת הקיסר קלאודיוס . ברם , אמצאי הזהירות שנקטו כדי להבטיח את השקט מלמדים על המתיחות הרבה ששררה בירושלים , מתיחות שהייתה עלולה להתפרק על נקלה בדרך אלימה . " למרבה המזל , קלאודיוס פסק להחזיר ליהודים את הפיקוח על הבגדים , לפי בקשת אגריפס השני ושאר בני המשפחה ההרודיאנית . מינוי הכוהנים הגדולים והפיקוח על סדרי המקדש יכול היה לעורר בעיה חמורה במקרה שהקיסר היה מוצא לנכון להחזיר את המצב לקדמותו . הורדוס מכאלקיס , אחי המלך אגריפס , ראה את הנולד , ועל כן השתדל לשכנע את הקיסר למסור את התפקידים האלה לידיו כדי למנוע עימות יהודי-רומי נוסף ; ואכן , קלאודיוס במתינותו המדינית המפוכחת נענה לפנייה . " אין להניח כי הדבר הסב קורת רוח לתושבי יהודה וירושלים , אבל לבטח הם העדיפו כך מאשר מסירת עניינים אלה לסמכות הנציב הרומאי . מאורע אחר שהקדיר מעט את הלוך הרוחות בירושלים תחת נציבותו של פאדוס קשור בחיסולו של נביא השקר תוידאס . הלה נתפס בידי הצבא הרומי , הובל ירושלימה ושם הותז ראשו מעליו והוצג לראווה . הדבר היה מן הסתם לזרא בעיני רבים , הגם שתוידאס ואנשיו היו קבוצה שולית ותמהונית שעוררה הסתייגות יהודית . " בימי הנציב טיבריוס יוליוס אלכסנדר 48-46 ) לסה"נ , ( ואולי עוד בימי קודמו פאדוס , _פ _^ רעב כבד ביהודה וירושלים בגלל שנת בצורת קשה , שהפילה חללים לא מעטים . הלני מלכת חדייב , שביקרה אז בירושלים , נחלצה לעזרה במימון אספקת תבואה ממצרים ודבלים מקפריסין . בנה איזאטס הוסיף על תרומתה תרומת כסף גדולה כדי להקל על המצוקה הנוראה . ניתן לשער כי המלכה החסודה נתקבלה בהתלהבות רבה על ידי תושבי העיר , מה גם שביקורה עמד בסימן של מתן תרומות לבנייתם של ארמונות מלכותיים , לקישוטים ואביזרים שונים במקדש וכן למבנים אחרים בירושלים ומחוצה לה הקשורים בה ובבני משפחתה . 117 פלדמן ( לעיל , הערה , ( 111 עמ' , 440 הערה ב ; סמולווד ( לעיל , הערה , ( 26 עמ' 118 . 262-261 קדמוניות , כ , . 16-15 לאחר מות הורדוס מכאלקיס 48 ) לסה"נ ) נמסרו סמכויות אלה לאגריפס השני . 119 קדמוניות , כ , ; 99-97 מעשי השליחים , ה , ; 36 כשר ( לעיל , הערה , ( 70 עמ' 69-68 והערות 196-195 ( ושם פרטים נוספים . ( 120 קדמוניות , כ , . 101 , 53-49 לא מן הנמנע כי רעב ומצוקה שררו אז גם במקומות אחרים באימפריה הרומית , ראו ; שירר , ההיסטוריה של העם היהודי , א , עמ' 457 והערה . 8 על מועד הרעב 46 ) או 47 לסה '' נ ) ראו : ; J . Jeremias , Jerusalem in the Timeof Jesus , London 1969 , p . 129 פלדמן ( לעיל , הערה , ( 111 עמ' 416 ואילך . מלומדים אלה גם העלו את האפשרות שהמסורת התלמודית בבבלי , בבא בתרא יא ע"א מתייחסת בעקיפין לאותו אירוע . 121 סביר להניח כי ביקורה המלכותי בירושלים נזכר במשנה , נזיר ג , ו . ארמון הלני המלכה נזכר במלחמת , ה , ; 253 ו , ; 355 ארמון מונבז נזכר במלחמת . ה , ; 252 ארמון הנסיכה גראפטה נזכר במלחמת . ד , 567 והקברים המפוארים של משפחת המלכים לבית חדייב נזכרו בקדמוניות , כ , ; 95 מלחמת , ה , . Eusebius , Hisloria Ecclesiastica , II , 12 , 3 ; Pausanias , Descriplio Graecia , VIII , 16 ; 147 , 119 , 55 ראו עוד : מ' כהן , קברי המלכים — נפש מלכי חדייב , תל אביב תש"ז ; נ' אביגד , 'עיר הקברות של ירושלים בימי הבית השני , ' מ' אבי יונה ( עורך , ( ספר ירושלים , א , ירושלים-תל אביב תשט"ז , עמ' . 348-320 מסורת המשנה ( יומא ג , י ) מציינת כי 'מונבז המלך היה עושה כל ידות הכלים שליום הכפויים שלזהב , הלני אמו עשתה נברשת שלזהב על פתחו שלהיכל ; ואף היא עשתה טבלא שלזהב _, שפרשת סוטה כתובה עליה . ' השוו עוד : ירושלמי , יומא ג ( מא ע"א ;( בבלי , יומא לז ע"ב ; גיטין ס ע"א ;
|
|