|
|
עמוד:79
היתה נעימה עליו . והוא שמר בטהרה את חוקי האבות . הוא התנהג אפוא בטהרה גמורה , ולא עבר עליו יום אחד בטל מקרבן לפי החוק . ישיבת הקבע שלו בירושלים זקפה מן הסתם את גאוות תושביה , כי הדבר עשה אותה מחדש לבירה המדינית האמתית של יהודה , בניגוד מוחלט למקובל בימי הנציבים הרומאים , שהעבירו את מושבם לקיסריה . גם ההקפדה היתרה של אגריפס על קיומן של מצוות היהדות הוערכה מאוד , כפי שאפשר להתרשם למשל מהטקס החגיגי של חג הסוכות הראשון למלכותו . דומה כי הוא זכה לחיבת ירושלים מלכתחילה , אם בגלל חלקו בביטול גזרת הצלם של קאליגולה , כאשר השליך נפשו מנגד והיה אף מוכן לוותר על מלכותו ומעמדו לשם כך , ואם בגלל טיפולו הנמרץ באחד מספיחיה של הגזרה , כפי שבא הדבר לידי ביטוי בפרשת דואר 41 ) לסה"נ . ( יחסו המיוחד של המלך אגריפס אל ירושלים בא לידי ביטוי מאלף באיגרתו לקיסר קאליגולה , שיוחסה לו על ידי פילון בזיקה לגזרת הצלם . הדברים המושמים בפי אגריפס מעלים על נס את ירושלים כ'עיר קודש , ' 'מולדת' ו'מטרופולין לעם היהודי כולו . ' הנאמנות לה הייתה בעיניו לצו עליון , ואילו ההתנכרות לה כמוה כבגידה לאומית . אין תימה אפוא שירושלים קיבלה את פניו בכבוד רב , כאשר שב מרומא עם המינוי מאת קלאודיוס קיסר למלך יהודה באביב אותה שנה . אלמלא כן לא היה יוספוס מדגיש כי הוא ' גמל לאנשי ירושלים על חיבתם אליו . ' אכן , הוא הוכיח את יחסו המיוחד לירושלים בכמה וכמה מעשים : הקרבת 'קורבנות תודה בלי להחסיר דבר לפי החוק , ' התרת נזירים מנדריהם , תרומת 'שרשרת הזהב שניתנה לו על ידי גאיוס ( קאליגולה , ' ( פיטורי הכוהן 103 קדמוניות , יט , . 331-328 הקפדת אגריפס בשמירת חוקי התורה מודגשת אצל יוסםוס גם בהזדמנויות אחרות . שם , , 301 , 293 השוו שם , 104 . 334-332 משנה , סוטה ז , ח . 105 ראו בהרחבה : המשלחת לגאיוס , 261 ואילך ; כשר , כתבי פילון _האלכסנדרוני ( לעיל , הערה , ( 99 עמ' 126 ואילך ; הנ"ל , 'הערות והארות על ייחודו ההיסטוריוגרפי של פילון , ' מ' צימרמן , מ' שטרן וי' שלמון ( עורכים , ( עיונים בהיסטוריוגרפיה , ירושלים תשמ"ח , עמ' 26 ואילך . 106 הכוונה לפרשה המתוארת בקדמוניות , יט , , 310-300 וראו א' כשר , יהודי מצרים ההלניסטית והרומית , _תל אביב , 1978 עמ' 240 ואילך . 107 א' כשר , 'ירושלים כ"מטרופוליס" בתודעתו הלאומית של פילון , ' קתדרה , 11 ( תשל"ט , ( עמ' 108 . 56-45 קדמוניות , יט , . 299 השוו : _שתץ ץ ( לעיל , הערה , ( 99 עמ' . 80 ברם , לדעתי יש להסתייג מההצעה להקדים לימי קאליגולה ( וליתר דיוק , לשנת 38 לסה"נ ) את האירועים הנסמכים לשיבת אגריפס ארצה ( שעליהם ידובר עוד להלן . ( לא השתכנעתי מנימוקי שוורץ בעניין זה ( שם , עמ' 22 ואילך , ( בפרט שאינם נתמכים היטב במקורות . 109 קדמוניות , יט , 293 ואילך . לעניין התרת נדריהם של נזירים עניים , שנחשבה למצווה גדולה מאז ימי החשמונאים , עיינו אפרון ( לעיל , הערה , ( 18 עמ' . 134-133
|
|