|
|
עמוד:78
באה לידי ביטוי בכך שהכריז על הנחות מס , מה עוד שתיקן באותה עת עוולה דתית מתמשכת כאשר ביטל את הפיקוח של הנציב הרומי על בגדי הכוהן הגדול וגם הורה להפקידם בבית המקדש בהשגחת הכוהנים , כפי שהיה נהוג בעבר . נוסף על כך פיטר ממשרתו את הכוהן הגדול השנוא יוסף קייפאס ומינה תחתיו את יונתן בן חנן . ברם ימי החסד של ויטליוס _, נציב סוריה , לא ארכו זמן רב , שהרי בחורף 39 / 40 לסה"נ לקה הקיסר גאיוס קאליגולה בשיגעון האלהתו , ובעקבותיו גזר להציב את צלמו בבית המקדש בירושלים" . אין ספק כי ירושלים הייתה שרויה אז בחרדה רבה ובאבל כבד , כמו כלל הציבור היהודי בארץ . סביר להניח כי עם רבבות המפגינים , שיצאו אל פטולמאיס ואחר כך אל טבריה כדי למחות לפני הנציב הסורי פטרוניוס נגד ביצוע הגזרה , נמנו גם משלחות מירושלים . העובדה כי המקדש הירושלמי כבר חולל פעמיים בידי מצביאים רומאים ( פומפיוס וקראסוס , ( וכי קדושת ירושלים הועמדה בסכנה גדולה זמן קצר לפני כן בימי פונטיוס פילאטוס _, רק חיזקה בלב הציבור בבירה את החשש כי הסכנה עלולה לחזור ולהישנות שוב . ימי אגריפס הראשון 44-41 ) לסה"נ ) מלכות אגריפס הראשון הייתה בגדר קרן אור באפלה . היא עמדה בניגוד מוחלט לממשל הפרובינקיאלי שקדם לה , משום שאגריפס עשה כל אשר לאל ידו להתחבב על נתיניו היהודים , ועל כן גם הרעיף עליו יוספוס רק דברי הלל ושבח . וכך הוא כותב : הוא לא היה דומה בשום דבר להורדוס , המלך שלפניו . שכן ההוא טבע מרושע היה בו [ ... ] ואילו אגריפס היה בעל טבע נוח ומידת נדיבות שווה כלפי הכול . הוא היה נוהג בנכרים מתוך אהבת הבריות והראה להם את ידו הנדיבה , ובדומה לכך היה אציל כלפי בני עמו ורחש להם חיבה יתרה . ישיבתו , ישיבת קבע בירושלים , 99 קדמוניות , ידו , 261 ואילך ; פילון , המשלחת לגאיוס , 184 ואילך . ראו בהרחבה כפירושיה של סמולווד לחיבורו של פילון ( לעיל , הערה ( 91 ובדברי המבוא שלה שם וכן סמולווד ( לעיל , הערה , ( 26 עמ' 174 ואילך ! כשר ( לעיל , הערה , ( 70 עמ' 58 ואילך ; הנ"ל , כתבי פילון האלכסנדרוני , א , בעריכת ס' דניאל נטף , ירושלים תשמ"ו , עמ' 104 ואילך ; ד' שוורץ , אגריפס הראשון מלך יהודה האחרון , ירושלים תשמ"ז , עמ' 90 ואילך . 100 המשלחת לגאיוס , 222 ואילך ; קדמוניות , _יח , . 288-262 בין המשלחות בלטו 'בעלי השררה מקרב היהודים , ארכונטים וכוהנים' ( המשלחת לגאיוס , שם ) וכן בני המשפחה ההרודיאנית , אריסטובולוס ( אחי אגריפס ) וחלקיה 'הגדול' ( בן שלומית אחות הורדוס ) ועמהם 'ראשי העם' ( קדמוניות , יח , 101 . ( 273 המשלחת לגאיוס , . 344-338 אפילו ההיסטוריון הרומי טקיטוס , שלא ניתן לחשוד בו באהבת ישראל ( בלשון המעטה , ( קבע במפורש כי גם אחרי מות קאליגולה עדיין נותרה 'החרדה פן מישהו מן הקיסרים יגזור על אותם דברים עצמם' ( ספרי השנים , יב , . ( 54 גם במסורת התלמודית נשתמרו הדיה של חרדה זו , עיינו : ירושלמי , סוטה ט ( כד ע"ב ;( בבלי , סוטה לג ע"א ; שיר השירים רבה , פח יא ( סג ע "ב . ( 102 פרטים מלאים : מ' שטרן , 'מלכותו של אגריפס הראשון , ' והנה אין יוסף : ספר זיכרון ליוסף אמוראי , תל אביב _תשל''ג , עמ' ; 135-117 הנ"ל ( לעיל , הערה , ( 82 עמ' ; 109-102 שוורץ ( לעיל , הערה . ( 99
|
|