|
|
עמוד:60
ספק כי בקביעה זו ביקש המקור של יוספוס ( כנראה ניקולאוס ) להמתיק את הגלולה המרה של האמת ההיסטורית . יתר על כן , הורדוס הוצג בהזדמנות זו כשוחר שלום אמתי וכמי שציווה להכריז מול חומות ירושלים על כוונותיו הטובות ועל נכונותו לשכוח את הפגיעות שפגעו בו בעבר גם אויביו הנחרצים ביותר . התיאור האפולוגטי והתעמולתי הזה נועד כמובן לטשטש ככל האפשר את מעשי האכזריות הנקמניים שלו כלפי ירושלים . בשלב ההוא עדיין לא הגיעה לידי מימוש התכנית הצבאית של הורדוס לפרוץ אל תוך העיר פנימה . היזמות הצבאיות של שני הצדדים היו אז מוגבלות למדי בהיקפן . מלבד פשיטות גיחה אחדות מתוך העיר וחילופי ירי הדדיים של חצים וקלעים והטלת רמחים לא הייתה שום פעילות צבאית ראויה לשמה . מתברר כי מתתיהו אנטיגונוס אף לא זנח את דרך המשא ומתן המדיני שבו ניסה לשכנע את סילו כי היה אפילו טעם והיגיון , מנקודת המבט הרומית , להסיר את התמיכה בהורדוס . ברם , המציאות הוכיחה כי תקוותו נכזבה וכי המשא ומתן פינה מקומו להתנגשויות צבאיות מחודשות , אלא שגם אז לא התממשו עדיין כוונות הורדוס להבקיע אל העיר . מתברר כי הצבא הרומי סבל באותו הזמן ממצוקה לוגיסטית קשה בגלל היעדר מזון ובגלל מדיניות האדמה החרוכה שנקט אנטיגונוס בסביבות ירושלים . סילו אפילו חשש מתגובות מרי של חייליו לנוכח האפשרות כי 'יבלו' את החורף הקרב במצור על ירושלים כשהם שרויים במצוקת מחסור וחשופים לפגעי קור . אמנם הורדוס הצליח להשיג אספקה ומקורות מימון בשפע , אך בכל זאת לא יצאו תכניותיו לפועל כיוון שסילו נקרא מטעם הנציב הסורי לפרוש עם כוחותיו ממוקד הפעילות הארץ ישראלי כדי לשוב אל הזירה הסורית ולסכל ניסיון פלישה פרתי נוסף באביב 38 לפסה"נ . רק לאחר מפלת הפרתים בקרב גינדארוס ( יוני 38 לפסה"נ ) יכלו הרומאים להקצות כוחות צבא ניכרים לעזרת הורדוס . תחילה שלח הנציב הסורי ונטידיוס שני לגיונות בפיקודו של מאכירס , אך כנראה לא במצבת כוח אדם מלאה . ואמנם כוח זה עם צבא הורדוס ( שמנה 10 , 000 חיילים לערך ) יחד לא היה גדול דיו כדי לכבוש את ירושלים . אמנם מאכירס ניסה לכבוש את העיר בתחבולות ערמה , אך אנטיגונוס לא נפל בפח , ולא רק שסיכל את המזימה , אלא אף גרם לנסיגת מאכירס בבושת פנים . ' לאחר פנייה ישירה של הורדוס אל מרקוס אנטוניוס ציווה האחרון את הנציב הסורי החדש , גאיוס סוסיוס , להגיש סיוע צבאי נוסף להורדוס והפעם בהיקף גדול יותר . כבר בסוף החורף של שנת 37 לפסה"נ פתח הורדוס בהכנות הצבאיות המתאימות להטלת מצור על ירושלים . לשם כך נטה את מחנהו סמוך לחומה בצד הצפוני של העיר , כמו פומפיוס בשעתו . התיאור המפורט של יוספוס נמסר בשתי גרסאות , המשלימות זו את זו חרף אי התאמות וסתירות אחדות ביניהן . בעודו מצפה לתגבורת הרומית של סוסיוס , פרש הורדוס לשומרון ( סמריה ) כדי לשאת לאישה את מרים החשמונאית , מן הסתם מתוך כוונה לקנות בזאת לגיטימציה לשלטונו 12 קדמוניות , יד , ; 420 , 412-403 שליט , הורדוס המלך , עמ' 56-55 והערה 121 ( עמ' 13 . ( 371-370 קדמוניות , יד , ; 436-434 מלחמת , א , ; 319-317 שליט , הורדוס המלך , עמ' 57 והערות 136-135 ( עמ' 14 . ( 372 קדמוניות , יד , 470 ואילך ; מלחמת , א , 347 ואילך .
|
|