הערות והארות על תהפוכות ההיסטוריה המדינית של ירושלים מימי הורדוס ועד פרוץ המרד הגדול

עמוד:59

שבזכותה היה גם ערני מספיק כדי לסכל מבעוד מועד מזימת רצח נגדו , ואם בזכות מידע שגונב לאוזניו ממקורות שונים ומפי שליחי חרש של פצאל אחיו , אשר שוגרו בסתר ממקום שביו אצל הפרתים בטרם התאבד . לא זו בלבד , אלא שהורדוס אף הצליח להערים על אויביו ולחמוק מירושלים באישון לילה ועמו יחד בני משפחתו ( יוסף צעיר אחיו , קיפרוס אמו , שלומית אחותו וכן ארוסתו מרים החשמונאית , הלוא היא בת אלכסנדר בן יהודה אריסטובולוס השני ) ופמליה גדולה . הפרתים , המתוסכלים מהצלחת בריחתו ומהמרדף הכושל אחריו , מצאו , לפי תיאורי יוספוס , פורקן במעשי לסטות ברבריים בירושלים וביהודה . הם שדדו למשל את העיר מרישה והחריבוה , בחפשם את האוצרות המשפחתיים שהצליח הורדוס להבריח לאדומיאה מבעוד מועד . כמו כן הם בזזו את בתיהם ורכושם של נאמני האחים האדומים בירושלים ואת ארמון המלכות החשמונאי , זולת 300 טלנטים שהשאירו ליוחנן הורקנוס השני , אחרי שהוגלה קצוץ אוזניים בבלה . אכן , לא קשה להבחין במגמות הפרו הרודיאניות של המקור שממנו דלה יוספוס את ידיעותיו . פועלו של אנטיגונוס בירושלים לאחר הסתלקות הפרתים אינו ידוע . המידע על כך בכתבי יוספוס דל ביותר , ולא במקרה , שהרי המידע העיקרי היה ונשאר מקור הרודיאני עוין ( כגון ניקולאוס איש דמשק . ( יש יסוד מוצק להניח כי אותו מקור הצניע ככל שיכול ידיעות על אהדת הציבור היהודי לאנטיגונוס ולמעשיו . טביעת המטבעות מגלה רק טפח קטן בעניין זה ויכולה ללמד בעקיפין כי אנטיגונוס הוכתר בירושלים באורח רשמי וחגיגי למלך ולכוהן גדול . הייתה זו לבטח התרפקות לאומית נוסטלגית על ימי העבר המפואר שהביאה להטבעת מטבעות שעליהן נכתב באותיות עבריות עתיקות 'מתתיה הכהן הגדול ( _י ) חבר היהודים , ' וביוונית 'של המלך אנטיגונוס . ' לראשונה הופיעה על גביהן דיוקן של מנורת שבעת הקנים , שהפך מאז ואילך לאחד מסמלי הריבונות היהודית המובהקים . אין ספק שהדבר נעשה בהתרוממות רוח , שמצאה אולי גם פורקן בטקס חגיגי בבירה הירושלמית עם חידוש החיים הריבוניים בהנהגה החשמונאית . כך או אחרת , אין ספק כי ירושלים ידעה עדנה רבה בימי שלטונו הקצרים של מתתיהו אנטיגונוס , מה עוד ששררה בה לבטח גם קורת רוח רבה לרגל חידוש הקשרים עם גולת בבל תחת ממשלת הפרתים . אף לא מן הנמנע כי בכוח הפרתי ששוגר לעזרת אנטיגונוס כדי להחזירו לשלטון בירושלים השתתפו גם חיילים יהודים מבבל . כבר בסתיו של שנת 39 לפסה"נ נחת הורדוס עם כוח צבאי ניכר בפטולמאיס ( עכו ) ופניו ירושלימה כדי לממש את החלטת הסנאט הרומי להמליכו על יהודה . אחת ממשימותיו הראשונות נועדה לכבוש את יפו , ולשם כך נסתייע במפקד הרומי סילו , שנשלח לעזרתו מסוריה מטעם הנציב ונטידיוס , לאחר שהפרחים נהדפו משם . אחרי כיבוש יפו עלה הורדוס עם סילו לעבר ירושלים וקבע את מחנהו במערב העיר " . לדברי יוספוס , עברו אז רבים מהירושלמים לצד הורדוס בגלל פחדם מעצמת הכוח שעלה על העיר . אין 7 קדמוניות , יד , ; 351-348 מלחמת , א , ; 262-261 שליט , שם . 8 קדמוניות , יד , 352 ואילך ; מלחמת , א , 263 ואילך . 9 י' משורר , מטבעות היהודים בימי בית שני , ירושלים , 1966 עמ' 10 . 35-33 השוו : קאסיוס דיו , מח , ; 41-39 _ליוויוס , אפיטומי , ; 127 פלוטארכוס , אנטוניוס , 11 . 33 קדמוניות , יד , 396 ואילך ; מלחמת , א , 292 ואילך .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא