|
|
עמוד:יב
קיומו מול התנגדות של ממש וטביעת אצבעותיו נכרת בכול : הוא שנתן ל'קתדרה' את שמה , קבע את מידותיה המייחדות אותה משאר כתבי עת , החליט על עקרונות עיצובה , וידע גם , בסופו של דבר , לצמצם את עצמו ולהניח למערכת נמרצת ושאפתנית שאותה מינה לפעול בחופשיות על פי דרכה , ולהגן עליה מלחצים שונים . חוברת המאה של ' קתדרה' שיצאה לאור בשלהי תשס"א הוקדשה לכבודו של יהודה . שלב מכריע בקביעת מעמדה של ה'יד' ביחס למוסדות האקדמיים בישראל היה יסוד המרכזים לחקר ארץ ישראל בכל אוניברסיטאות ישראל בשותפות האוניברסיטאות עצמן ויד בן צבי . מהלך זה , מעבר לערכו הסגולי בתמיכה במחקר ארץ ישראל באוניברסיטאות , נתן ל'יד' מעמד עצמאי של מוסד הפועל על פי סדר יום משלו , ומנע ממנו להפוך למוסד לוויין של מוסד אוניברסיטאי זה או אחר , דומיננטי ככל שיהיה . ההיבט העל אוניברסיטאי שמהלך זה הקנה ל'יד' פתח את הדרך ליד בן צבי לעמוד בצומת העשיה האקדמית במחקר _ארץ-ישדאל וליהנות משיתוף פעולה מלא עם כל החוגים העוסקים בדבר . אי התלות של ה'יד' במוסד זה או אחר ותפיסה כוללת , על מוסדית , של מחקר ארץ ישראל , תפיסה שלוותה בשיתוף פעולה ואימון הדדי , היו יסוד מוסד במדיניותו של יהודה בעיצוב פני ה'יד . ' יד בן צבי בהנהגתו של יהודה הלכה והתפתחה אפוא כמוסד ייעודי חוץ אקדמי , המתמחה בתחום רחב אחד — מורכב ככל שיהיה , פונה לקהל מורכב ופועל באפיקים שונים . היא מתחה את הגשר שבין המחקר העכשווי , החדש , שזה עתה נוצר , ולעתים אף זה המתהווה באותה שעה ממש , לבין הקהל הרחב — גשר שדומה שאינו מתקיים באף שדה אחר של מדע הרוח בישראל אלא במחקר ארץ ישראל . כמו גם מוסדות ספורים נוספים שקמו באותה עת בקירוב בלא שהיה קשר ביניהם , ואשר פעלו בדרכים דומות ועל אותו הרקע , יצאה יד בן צבי מן המסגרת האקדמית על מנת ליצור דבר אחר , חדש , כזה שלא יכול היה להיווצר באקדמיה באותה שעה . ה'יד' טיפחה תחומים שהאוניברסיטה הגדולה הייתה מנועה מלטפחם בהיקף ובהדגשים שהיא הציעה . היה בכך ביקורת של המציאות הקיימת וניסוח תפיסה חדשה של תחום ההתמחות , של מקומו של המוסד בציבור ושל מעמדו ביחס למוסדות אחרים שפעלו במרחב באותה עת . ניסוחו של הרעיון ומימושו יכולים היה להתבצע רק על ידי אישיות כריזמטית , בעלת חזון , היודעת לכוון את השעה . כזה הוא יהודה . בשלהי שנת , 1983 בהיותו בשיא כוחו , ובשעה שה'יד' פעלה במלוא התנופה בכל התחומים , ותחושת החידוש והיצירה ליוותה את כל מי שהיה קרוב למוסד , הודיע יהודה במפתיע על פרישתו מניהול ה'יד . ' הוא מעדיף , כך אמר , לעזוב את תפקידו שעה שעוד ניטל עליו להסביר מדוע עזב קודם זמנו מאשר שעה שיוטל עליו לענות מדוע השתהה בתפקידו לאחר שזמנו חלף . ואף כי אין ספק שיהודה עזב את מפעל חייו הרבה קודם זמנו , הוא עזב את מפעלו שלם . אחרי ארבע עשרה שנים של יצירה הושלמה המלאכה . מערכות ההדרכה , החינוך , המחקר וההוצאה לאור העומדים היום על תלם , הפועלים ומתפתחים מדי יום , והלובשים צורה חדשה חדשות לבקרים , שורש כולם בחזונו ובמעשיו . סוד הכריזמה קשה לפיצוח , וסודו של יהודה אינו טמון ביד בן צבי דווקא , שכן בכל מקום שגלה גלתה שכינה עמו — מבית אביו לישיבה הליטאית , מן הישיבה להכשרה ,
|
|