|
|
עמוד:14
14 דן אוריין בראש ובראשונה את מפלגת פועלי ציון שעמדה בראש המערך 18 עם השתקעות הבימה בתל אביב ב- 1931 נשלםהפוליטי המקומי" . שלב חשוב בתהליך כינונו של השדה התיאטרוני העברי, כשבמרכזו נמצאים אהל, שכבר זנח את שאיפותיו הסוציאליסטיות, ותיאטרון הבימה, ובשוליים - המטאטא, שהחליף את הקומקום כבמת סאטירה ציונית . העיתונות העברית ליוותה את תהליכי ההיווצרות והגיבוש של השדה התיאטרוני ותיעדה אותו, ומוסד ביקורת התיאטרון החל להתגבש . קיבועו העירוני של מרכז השדה בתל אביב החל ב- ,1940 עם פתיחת אולם הקבע של אהל בבית ארלוזורוב, ונמשך ב- 1945 עם חניכת בית הבימה . נשלם אך לא תם . אחת המהפכות הידועות בתולדות התיאטרון העברי התרחשה ב- ,1944 עם הקמתו, כאנטיתזה להבימה ולאהל, של התיאטרון הקאמרי, שניסה ליצור תיאטרון 19 מהפכה זו עיצבה מחדש את שדה התיאטרון העברי . ארצישראלי . התא"י, הבימה, אהל ותיאטרונים אחרים שקדמו לתיאטרון הקאמרי הושפעו לרוב מהתיאטרון הרוסי, ובמידה פחותה מהתיאטרון הגרמני, ואימצו את דפוסי המשחק שהיו מקובלים בהם . ההצגה הראשונה של הקאמרי הייתה משרתם של שני אדונים מאת קרלו גולדוני ( 1945 ) , עיבוד של יוסף מילוא למחזה איטלקי שהיה חרוז ושזור בביטויי עגה ביידיש ובערבית . זאת הייתה חגיגה קרנבלית מאולתרת כביכול, שבפתיחתה הסירו השחקנים את המסכות מפניהם - אולי רמז להסתייגותם מסגנון המשחק המלאכותי של שחקני הבימה ואהל, שאופרו לפעמים במעין מסכות . מאוחר יותר בחר מילוא בשני מחזות של סופרים ילידי הארץ : הוא הלך בשדות ו הם יגיעו מחר . הקאמרי הביא אל התיאטרון דור חדש של שחקנים, כמה מהם ילידי הארץ ואחרים שגדלו בה מילדות . הם השמיעו על הבמה שפה והיגוי עבריים הקרובים לדרכי השיח של קהל ה"ילידים" שבאולם . השדה התיאטרוני גדל בשנות השישים והשבעים עם הקמתם של תיאטרונים בחיפה, בירושלים ובבאר שבע, עם לידתם, מותם
|
|