|
|
עמוד:14
הַייתי באקֹדֵמיהַ - לא ידֵעֵתי מאיפהַ להַתחיל . הַרעֵיון הַיהַ שם, ברור וחזקֹ, אבל עֵודֵ לא ידֵעֵתי איך הַופכים רעֵיון לתוכנית ? איך הַופכים את הַהַתרגשות לפרויקֹט אמיתי ? הַתחלתי לקֹרוא, לחפש, לחקֹור . זו הַייתהַ אובססיהַ . קֹראתי את כל הַחומר שיכולתי לקֹרוא עֵל מחקֹר הַמוח, עֵל תהַליכי שיקֹום, עֵל פסיכולוגיהַ של אסירים, עֵל כל מהַ שיכול הַיהַ לחבר בין הַרעֵיון שלי למציאות . הַגילוי הַראשון הַגיעֵ מבריטניהַ - ראיתי שזהַ קֹיים שם ! בעֵלי הַשיג לי את הַפרטים של מנהַל הַתחנהַ . הַתחלנו להַתכתב ולדֵבר בטלפון, והַפכנו לחברים . הַוא עֵזר לי להַבין איך זהַ עֵובדֵ, מהַ הַאתגרים, מהַ הַפוטנציאל . יחדֵ הַקֹמנו בוֹרדֵ, עֵבדֵנו עֵל תוכניות . הַתחלתי אז גם לדֵבר בקֹביעֵות עֵם פרופסור תומר עֵינת שהַיהַ באותהַ הַתקֹופהַ בקֹיימברידֵג' . הַוא הַפך להַיות הַמומחהַ שלי, הַאנציקֹלופדֵיהַ הַחיהַ שלי לכל מהַ שקֹשור לעֵולם הַכליאהַ . שאלתי אותו את כל הַשאלות הַאפשריות עֵל אסירים ואסירות - עֵל הַפסיכולוגיהַ שלהַם, עֵל הַצרכים, עֵל מהַ שעֵובדֵ ומהַ שלא עֵובדֵ בתהַליכי הַשיקֹום . פניתי גם למרצים שלי בקֹורס לאימון ADHD בטכניון והַם ליוו אותי עֵדֵ למקֹום שיכלו . בזכות דֵ"ר זיוהַ שגיא הַכניסו אותנו לדֵובר הַשר לביטחון פנים והַוא ממש אהַב את הַרעֵיון וביקֹש מהַמחלקֹהַ שלא נפרדֵתי ממנהַ מאז - מחלקֹת חטו"ש ( חינוך, טיפול ושיקֹום ) - לבחון את הַתוכנית . עֵברתי שלוש שנים בנציבות שב"ס . דֵיברנו עֵל איך הַרדֵיו יכול לתרום לביטחון, לחינוך, לתעֵסוקֹהַ, לשיקֹום . בכל פגישהַ, בכל מחלקֹהַ בשב"ס שבהַ ביקֹרתי בשנים הַאלו, ביססתי מחדֵש את הַרעֵיון מזווית אחרת . בכל פעֵם מצאתי איך לשכנעֵ, איך לחבר, איך להַסביר למהַ הַרדֵיו הַזהַ הַוא לא רקֹ רעֵיון יפהַ אלא כלי מעֵשי וחיוני . הַיו לא מעֵט רגעֵים קֹשים, אבל לא משנהַ איך הַיום נגמר - למחרת קֹמתי עֵם רעֵיון חדֵש . הַכרתי את אורית אדֵטו, הַנציבהַ בדֵימוס, שהַפגישהַ אותנו עֵם אירית אדמצ'וק | תומר עינת | קרין עובדיה ראפ 14
|
|