|
|
עמוד:12
ניתן לקֹרב לבבות בין אסירים לבין הַקֹהַילהַ שבחוץ, ולהַעֵניקֹ לאסירים תחושת עֵרך ויכולת בחירהַ . במקֹביל, הַיא חושפת בפני אנשי מקֹצועֵ וקֹובעֵי מדֵיניות כלי בלתי פורמלי הַמסוגל לייצר הַשפעֵות חיוביות בתוך מוסדֵ כוללני ומגביל . זהַ הַספר הַראשון, בישראל וגם בעֵולם, הַמשלב תיאוריהַ, מחקֹר ופרקֹטיקֹהַ בשדֵהַ הַרדֵיו הַקֹהַילתי בכלא כדֵי להַציג את הַהַשפעֵות הַשונות של הַרדֵיו עֵל הַאסירים שעֵובדֵים בו . יחדֵ, הַם מרכיבים פסיפס אנושי ותיאורטי שמאפשר לחשוב מחדֵש עֵל מקֹומם של תקֹשורת, יצירהַ ושיקֹום במרחב הַכלוא . עוצמתו של הקול האנושי קֹול אחדֵ בהַופעֵהַ יכול להַגיעֵ לאלפי לבבות של אנשים שבדֵיוקֹ צריכים לשמועֵ אותו . זאת לא הַצהַרהַ רומנטית או נאיבית - זאת אמת מעֵשית שעֵומדֵת בבסיס של רדֵיו פוקֹוס . הַקֹול הַאנושי אינו רקֹ כלי תקֹשורת ; הַוא כלי בעֵל עֵוצמהַ אדֵירהַ להַעֵברת אמת, לחיבור בין אנשים ולהַשפעֵהַ עֵמוקֹהַ במעֵגלים הַולכים ומתרחבים . כשאסיר מדֵבר למיקֹרופון, מספר את סיפורו הַאמיתי, חושף את פגיעֵותו ואת כוחו - קֹולו אינו נשאר כלוא בין כתלי הַכולא . הַוא נעֵ במרחב, חוצהַ גבולות פיזיים ומנטליים ומגיעֵ בדֵיוקֹ לאותם אנשים שזקֹוקֹים לשמועֵ אותו . זהַ יכול להַיות נעֵר בסיכון שעֵומדֵ עֵל פרשת דֵרכים, הַורהַ שמתמודֵדֵ עֵם ילדֵ מתבגר או אדֵם שמרגיש בודֵדֵ בתוך הַכאב שלו . קֹול אחדֵ יכול להַיות הַעֵוגן שהַם זקֹוקֹים לו . אירית אדֵמצ'וקֹ ותומר עֵינת אירית אדמצ'וק | תומר עינת | קרין עובדיה ראפ 12
|
|