|
|
עמוד:13
13 שבעתיים יוקם וממשיכהַ לתִתִ אתִ אותִותִיהַ שבעתִיים בימנַו אנַו . הַשיחַ הַציבורי בישראל במהַלך מלחַמתִ "חַרבותִ ברזל" ( שראשיתִהַ ב- 2023 ) , שפְרצהַ לאחַר טבחַ הַשבעהַ באוקטובר ( 23 . 10 . 7 ) , הַציב אתִ בירור מעמדהַ הַמוסרי של הַנַקמהַ בתִפְיסהַ הַציונַיתִ כשאלהַ שאינַנַהַ רק פְילוסופְיתִ ואקטואליתִ, אלא אקוטיתִ - ועל כן חַשוב לברר אתִ מקורותִיהַ . אבקש להַראותִ כיצד הַיחַס כלפְי נַקמהַ בהַגותִ הַציונַיתִ מבטא מצד אחַד אתִ הַעמימותִ הַפְילוסופְיתִ הַכלליתִ בסוגיהַ, וכן מושפְע גם מיחַסו הַעמום של הַמקרא עצמו כלפְיהַ . מצב זהַ אפְשר פְרשנַויותִ ציונַיותִ מגוונַותִ כלפְי הַראוי והַלא ראוי לעשותִו בכל הַקשור לנַקמהַ . פְרשנַויותִ שכאלו אמנַם רווחַו במסורתִ הַיהַודיתִ לאורך הַדורותִ ; אבל הַייתִהַ זו הַציונַותִ אשר הַעבירהַ אתִ הַדיון הַמוסרי ממהַ שהַיהַ לרוב דיון תִיאורטי-תִיאולוגי אל הַרובד הַפְוליטי-מעשי . הַיהַ זהַ "הַמחַיר הַמוסרי של הַריבונַותִ", כנַיסוחַו 5 אשר הַוביל לכך שדילמותִשל לוז בספְרו מאבק בנחל יבוק ( 1999 ) , לגבי הַראוי והַלא ראוי מצאו אתִ דרכן מתִחַום הַאידאותִ אל הַריאלי, וכבמעגל סגור מהַריאלי אל הַאידאי . כדברי ליבוביץ : הַמבחַן הַאמיתִי של הַמוסריותִ אינַו אלא בהַכרעתִו של מי שסיפְק בידו לעשותִ והַאחַריותִ לעשיהַ או לאי-עשיהַ עליו . . . בהַכריזנַו על רצונַנַו לחַיותִ חַיי עם הַיסטורי וריאלי - לא מטאהַיסטורי ומטאפְיזי - כבר קיבלנַו על עצמנַו פְונַקציותִ וגילויים של חַיים אלהַ, שמהַם סלדנַו שהַיינַו פְטורים מתִפְקידים וחַובותִ של עם . 6 בהַתִחַשב בכוחַ הַשפְעתִו של הַריאלי, הַרי שבספְר זהַ אבקש לשרטט אתִ מורכבותִ הַשיחַ הַציונַי סביב שאלתִ מעמדהַ הַמוסרי 5 . לוז, אהַוד, מאבק בנחל יבוק : עוצמה, מסור וזהות יהודית , מאגנַס, ,1999 208 . 6 . ליבוביץ, ישעיהַו, "לאחַר קיביהַ" [ 1956 ] , בתִוך : ליבוביץ, ישעיהַו, יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל , שוקן, ,1975 231 . הַמאמר פְורסם במקור בכתִב הַעתִ בטרם ( 53 . 12 . 15 ) . ראו גם : גרינַברג, משהַ, על המקרא ועל היהדות , שפְירא, אברהַם ( עורך ) , עם עובד, ,1984 55 .
|
|